יו"ר מפלגת הלב היהודי, אלי יוסף, הגיש היום (ראשון) עתירה לבג"ץ בה הוא דורש להורות לשר הביטחון להפסיק את הייצוא הצבאי של מדינת ישראל למדינה המוסלמית אזרבייג'ן בשל פשעי מלחמה שהיא מבצעת.

יוסף כותב בעתירתו: "רק בשנים האחרונות נרצחו 383,000 נשים ילדים וגברים בדרום סודן – חלקם עם נשק שלנו. ואם זה לא מספיק – קרוב לארבע מיליון פליטים. מיאנמר – טיהור אתני של עשרת אלפים, ויותר משמונה מאות אלף פליטים".

עוד מפרט יוסף כי ב"קמרון – יותר ממאה כפרים נשרפו על היסוד ויותר מארבע מאות אלפי פליטים. המקומיים מכנים את היחידה שמבצעות הפשעים – "היחידה הישראלית", כי קיבלו אימונים ואמצעי לחימה מחברה ישראלית. והיום – אזרבייג'ן, איך מחליקים את זה?"

"מחר יבואו הילדים והנכדים שלנו, וישאלו אותנו: כספים מפושעי מלחמה – מותרים בהנאה? הרי נשיא דרום סודן, רמטכ"ל מיאנמר, נשיא טורקיה – הם פושעי מלחמה. מה נשיב? למען ילדינו – די להפקרות ערכית, כי זה גם הפקרות ביטחונית. איך נשלח הילדים שלנו למלחמה – עם נשק, ווסט, קסדה, טנק, מטוס – בלי נשמה טהורה?"

"הרי הילדים שלנו מגינים עלינו ועל ערכי היסוד שלנו. אין לישראל אינטרסים יותר חשובים מערכי היסוד שלנו – אהבת האדם, כל אדם שנברא בצלם – קדושת החיים".

על כן, מבקש יוסף: "למען ילדינו ונכדינו – אנחנו מבקשים שבית המשפט יתן צו כמבוקש להפסקת כל היצוא הצבאי לאזרבייג'ן, בין במישרין ובין בעקיפין, בין אמצעי לחימה ובין באימונים. ויקויים בנו, ברכת ה' דרך הנביא יחזקאל – "ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם, והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר".

אלי יוסף מסר לסרוגים: "שמי אליהו. ואני אחראי , אני אחראי על הסבל שנגרם עם הנשק שלנו במדינות רצחניות. מה פירוש ? אני לא נתתי הוראה לחמש רוצחים. למה אני אחראי ? כך למדנו מבת פרעה שהצילה וחינכה את משה רבינו. מי שאוהב מציל , והוא אחראי . להאשים – ולא לקחת אחריות – זה להשאר ללא כח. ללא כח להביט בסבל. להביט בסבל לחבק את הסבל ולהפוך את הסבל לעוצמות של חמלה. זהו תמצית הגישה שלי".