אבי כהן סקאלי, מנכ"ל המשרד לירושלים ומורשת, מגיב לדבריו של חבר הכנסת אלעזר שטרן, על ההתבטאות של אמיר השכל, ואמר כי מדובר בניסיון לשמור על עליונותה של ישראל הראשונה על פני ישראל השנייה.

שטרן התייחס לאמירה של השכל לשוטרת מוצא אתיופי לפיה: "אני הבאתי את ההורים שלך לארץ", ואמר: "אני מבין את מי שנפגע מאמירתו לאותה שוטרת ממוצא אתיופי, הרבה פחות מבין את המתלהמים עליו (שלא מסיבות פוליטיות). אין לי ספק שאמירתו של אמיר שעליה התנצל, "העליתי את ההורים שלך מאתיופיה, את לא מתביישת?", לא באה להגיד משהו על אותה שוטרת אלא באה רק לומר על אמיר השכל".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

תא"ל אמיר השכל כעת במאהל, (קרדיט: 'אין מצב')

הפוסט המלא של אבי כהן סקלי

לא מסכים עם שום מילה של ח"כ אלעזר שטרן. התגובה שלו למקרה תא"ל השכל היא ניסיון לשמירה על "השבט הלבן" ואם תרצו לשמור על עליונותה של ישראל הראשונה, כפי שמגדיר זאת אבישי בן חיים. זאת התנהגות פטרונית, מתנשאת ושיטתית שמתגלה בד"כ במקרים האלו, ברגעי כעס ותסכול.

אבל אל תטעו היא עמוקה מאוד בתפיסה של אנשים מהסוג של מר השכל ולצערי הוא לא בודד בתפיסה זו. חשוב לי להגיד – יש לתא"ל השכל זכויות רבות שהוא עשה עבור המדינה, אין לי ספק בכך ועל כך מגיע לו כבוד והערכה ואף אחד לא ייקח ממנו את זה. אבל גם לנו יש זכויות.

לכולנו, לכל קהילה וקהילה בארץ הזו. לאלו שהקריבו נפשם ועלו מארץ אתיופיה, לקהילות שויתרו על נכסים במדינות ערב ובאו לבנות את אופקים, שדרות, נתיבות, וירוחם, לאלו שפרצו את שער הברזל של רוסיה ועלו לארץ, לאלו שבאו ממדינות אירופה לארץ ישראל.

תאמינו לי אלעזר שטרן ומר השכל, כמי שבמשך חמש שנים היה המנכ"ל למשרד לשוויון חברתי ופגש חלק לא מבוטל מקהילות ישראל המגוונות, אני אומר לך שתרומתם למדינה ולחברה היא אינה פחותה משלכם ומשלי. כל קבוצה כזו תרמה (ותמשיך לתרום) רבות לחברה הישראלית ויצרה פאזל מיוחד.

תרמה בצבא, בהתיישבות, בבנייה, בתרבות, במסורת, במורשת, באקדמיה ובכל רובד אפשרי. כל אחד בחלק שלו, כל אחד בתרומה שלו, כל אחד במה שהוא בוחר לתת ולהעניק בדרכו המיוחדת לחברה ולמדינה. אז חאלס. אנחנו לא זקוקים לפטרון. אנחנו גאים על כך שהמדינה, כן המדינה, ולא אף אחד פרטי חשוב ככל שיהיה, פתחה את שעריה לכלל יהודי העולם וגאים שהורינו הציוניים ושורשיים (לפחות כמו הוריכם) בחרו לעלות לארץ לבנות אותה, להתיישב בה, לחזק אותה ולבנות חברה ראויה.

נגמרה התקופה שלאחד יש זכויות ואחד צריך להגיד תודה שהוא כאן. כולנו מודים לקב"ה ולמדינת ישראל כל יום על עצם קיומה, זאת ארצנו, הארץ של כולנו. של כולנו. נגמר חברים. כולנו שווים. אין יותר מישהו מעל מישהו, אין יותר פטרון ומי שמנסה להיות דומה לו. אין יותר חשש מלהגיד שאני לא מהשבט הלבן ולשימחתי יש גאווה גדולה במסורת ושורשי אבותינו. הכל מתוך פשטות.

לי יש גאווה גדולה בחברה הישראלית, בכל החברה הישראלית על כלל מרכיביה ובכל הקבוצות בה. גאווה ענקית ותקווה גדולה עבורה. כולנו שווים ולכולנו יש מה לתרום ובעזרת ה' נמשיך כל אחד בדרכו לתרום. תזכרו את זה וזה ישנה את השיח. בעזרת ה' נעשה ונצליח. ביחד.