העימות שנערך הלילה (חמישי) בין המועמדים לתפקיד סגן נשיא ארה"ב, מייק פנס וקמאלה האריס, היה הרבה יותר רגוע וממלכתי מהעימות הסוער שנרשם בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן בשבוע שעבר. פנס והאריס דנו בשלל נושאים, בראשם מגפת הקורונה, מערכת המשפט האמריקנית והמשבר הכלכלי, אך התובנה הגדולה ביותר מהעימות מגיעה לא ממה שנאמר בו – אלא דווקא ממה שלא נאמר.
בניגוד לישראל, שלא נוהגת למנות ממלא מקום קבוע למנהיגים (ולא, "ראש ממשלה חליפי" לא נחשב), בארה"ב רשימת הירושה לנשיאות קבועה בחוק ומוגדרת בסדר ברור וקבוע. במידה והנשיא לא יכול למלא את תפקידו, סמכויותיו מועברות תחילה לסגנו, אחרי זה ליו"ר בית הנבחרים, ואז לנשיא הסנאט. במידה וגם הם נבצרים מכהונה כנשיא, התפקיד עובר לאחד מחברי הקבינט, כשגם כאן יש סדר קבוע לירושה לפי תפקידיהם – מזכיר המדינה הוא הראשון, אחריו שר האוצר ואז שר הביטחון. בסך הכל רשימת הירושה כוללת 17 אנשים שונים.
אם כל זה לא מספיק, במקרים שבהם כל מנהיגי המדינה מתאספים במקום אחד, נהוג למנות אחד מחברי הממשל שישמש כ"שורד מיועד" הנשאר לכל אורך האירוע במקום מרוחק ומאובטח – כדי שאם חלילה יתרחש אסון וכולם יהרגו, יהיה נבחר ציבור שיוכל להפוך לנשיא בפועל. הכל כדי לוודא שבמידה והנשיא אינו מסוגל למלא את תפקידו מכל סיבה, כולם ידעו מיד מי מתמנה במקומו והציבור לא ישאר ללא מנהיג אף לא לרגע אחד.
הציבור נותר ללא תשובה
מכיוון שסגן הנשיא הוא הראשון שיהפוך למנהיג האמריקני במידה ומשהו קורה לנשיא, השאלה המרכזית שצריכה להישאל בעימות המסורתי ביניהם הוא מה הם יעשו במקרה ומשהו יקרה לנשיא והם יחליפו אותו. בשנים עברו המועמדים לסגנות סיפקו תשובות הגיוניות לשאלה הזו, אך לא התייחסו אליה ברצינות רבה מכיוון שהתרחיש הזה נתפס כבעל סבירות נמוכה מאד לקרות במציאות.
דוגמה בולטת למקרה כזה הגיעה ב-2008 דווקא מביידן עצמו, שנשאל במהלך העימות מול שרה פיילין מה יקרה אם יצטרך להחליף את הנשיא אובמה. "שאלוהים יעזור, אני מאד מקווה שמצב כזה לא יקרה – כי אם כן, זה סימן שהתרחש אסון בקנה מידה היסטורי" ענה ביידן, אך מיד הבהיר: "אם נגיע למצב כזה, אמשיך את המדיניות של אובמה ללא שום שינוי".
אך דווקא במערכת הבחירות הנוכחית, ובעיקר בשבוע האחרון, האופציה שטראמפ או ביידן לא יוכלו להשלים את 4 שנות כהונתם היא סבירה יותר מאי פעם – ולכן חשוב לציבור לדעת ככל האפשר על ההתנהלות הפוטנציאלית של הסגנים לפני שיגיעו לקלפי.

למרבה האכזבה, דווקא השאלה הזו נשארה ללא תשובה ברורה משני המועמדים לתפקיד. מנחת העימות סוזן פייג' שאלה את שניהם מה יעשו במידה ויהפכו לנשיא בפועל, והאם הם דנו עם טראמפ וביידן על האפשרות שזה יקרה – אך גם פנס הרפובליקני וגם האריס הדמוקרטית התחמקו מלענות ועברו מיד לדבר על נושאים אחרים. האריס הציגה במענה לשאלה את קורות חייה הציבוריים, בעוד שפנס העדיף לדבר על ההישגים של טראמפ והממשל בכהונה הנוכחית. למה זה קרה? לכל אחד מהמועמדים יש סיבה משלו.
תשובה לשאלה תפגע בקמפיין
ביידן, שיחגוג בחודש הבא את יום הולדתו ה-78, אמנם מחזיק ברקורד ציבורי ארוך ומכובד – אך מהרגע שהוא זכה בפריימריז לראשות המפלגה הדמוקרטית, המסר העיקרי שעלה מהקמפיין של טראמפ נגדו הדגיש את העובדה שהמועמד הדמוקרטי יהיה הנשיא המבוגר ביותר שיכנס לבית הלבן במידה ויזכה. בדומה לקמפיין ה"שמאל חלש" של נתניהו נגד גנץ בארץ, גם בארה"ב ביידן הוצג בקמפיין כאדם מבולבל ולא צלול שלא יוכל לכהן כראוי בשל גילו המתקדם.
במידה והאריס הייתה מתחילה להציג מה תעשה במקרה שביידן לא יוכל להשלים את כהונתו, הדברים רק היו מחזקים את הקמפיין של טראמפ נגדו, והנזק ככל הנראה היה גדול יותר מהתועלת. זו כנראה הסיבה שהעדיפה להשאיר את הבטחות הבחירות לביידן עצמו, ולהתמקד בעצמה בתפקיד שעליו היא מתמודדת כרגע – ולא בתפקיד שהיא עלולה להגיע אליו בעתיד.

ומה לגבי פנס? גם כאן התייחסות למה הוא היה עושה במקומו של טראמפ הייתה יכולה לפגוע קשות בקמפיין שלו. האפשרות שפנס ימונה לנשיא עלתה לכותרות בשבוע האחרון בעקבות ההידבקות של טראמפ בקורונה, בעיקר מכיוון שטראמפ בן ה-74 נמצא בקבוצת סיכון בשל גילו ועודף משקל. מהרגע שהועבר לאשפוז בבית החולים, וביתר שאת ביומיים האחרונים מאז ששוחרר, המסר המרכזי בקמפיין של טראמפ היה שהוא מתגבר על הקורונה, שאין מה לפחד מהנגיף ואפילו שהשפעת מסוכנת יותר מהקורונה.
בניגוד להאריס שהייתה מחזקת את קמפיין היריב, במקרה של פנס תשובה לשאלה על מינויו לנשיא הייתה בעיקר מחלישה את הקמפיין שלו. אם פנס היה מדבר על מצב שבו הוא יחליף את טראמפ, דבריו היו סותרים לחלוטין את המסר של הנשיא. במקביל, הדמוקרטים היו יכולים לנצל את העובדה שטראמפ נדבק באירוע המוני שבו רבים לא הקפידו על הנחיות הריחוק והמסיכות כדי להדגיש את הסכנה מהתנהלות הממשל כלפי הקורונה – דבר שרק היה פוגע ביעילות המסרים המועברים מהרפובליקנים.
חשוב לזכור: תרחישי הקיצון נדירים
עם זאת, חשוב מאד לזכור שמעולם לא היה מצב שבו סגן הנשיא הפך לנשיא בפועל לפרק זמן בלתי מוגבל. אמנם היו מקרים שבהם סגני הנשיאים קיבלו את סמכויות הנשיא, אך אלה תמיד היו לפרקי זמן קצובים ותחומים בגלל אירועים אחרים. הפעם האחרונה שבה מקרה כזה התרחש היה בשנת 2007, כשדיק צ'ייני שימש כנשיא למשך שעתיים בזמן שג'ורג' בוש הבן עבר ניתוח.
למרות הרצון של העם האמריקני להיות מוכנים לכל תרחיש מנהיגותי, העובדה שהפעלת הליך הירושה נחשבת כאירוע נדיר כל כך צריכה להיות המרכיב המרכזי כרגע. גם כשמערכת הבחירות מתנהלת בין שני מועמדים שבכל תחום עבודה אחר כבר מזמן היו יוצאים לפנסיה, עדיף שלא לחשוב על כל תרחישי הקיצון אלא רק על מה שעומד לנגד עינינו ברגע הזה. במידה ובאמת נגיע להשבעה של נשיא ארה"ב מייק פנס או נשיאת ארה"ב קמאלה האריס – אז יהיה אפשר לדרוש תשובות על איך הם יפעלו.

מה דעתך בנושא?
1 תגובות
0 דיונים
דוד
שימו לב מה הוא עשה החל מרובשקין ועד לפולארד המשיך בהסכם הגרעין והחיל ריבונות ברמת הגולן, העביר את השגרירות והסכם שלום עם דובאי
13:18 08.10.2020שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר