אחת הסיבות שאנחנו חוגגים את חג הסוכות בט"ו תשרי (ולא בניסן) היא כי לאחר שבני ישראל חטאו בחטא העגל, עלה משה רבנו להר סיני ובירידתו ממנו, ביום הכיפורים, הוא הביא את מצות המשכן לעם ישראל, מצווה המלמדת שה' התפייס עם העם.
למחרת יום הכיפורים, בי"א בתשרי, משה הקהיל את בני ישראל וציווה אותם שיביאו נדבה להקמת המשכן. בימים י"ב וי"ג בתשרי, "בבקר בבקר", הביאו בני ישראל את נדבתם.
צילום: פנימיות בקטנה: איך להזדכך כדי להמליך את הקבבי"ד בתשרי משה העביר קול במחנה שלא יביאו עוד תרומות להקמת המשכן, ובליל ט"ו בתשרי ראו בני ישראל את ענני הכבוד חוזרים לאחר שהסתלקו מהם מזמן חטא העגל.
מאותה שעה ישבו ישראל בצל ענני הכבוד שהיו להם הסוכה, וכך אנחנו יושבים בסוכה שבעת ימים. מט"ו בתשרי ומקבלים שפע רב מהשכינה הסוככת עלינו בסוכה. גם ארבעת המינים מביאים שפע רב על האדם.
האר"י הקדוש כותב שבנענועי הלולב, בהולכת הלולב מהאדם מתעורר שפע החסד בשורשו, בהבאת הלולב אל גופו הוא מביא את השפע אליו, ובהקפה שאנחנו מקיפים את התיבה עם ארבעת המינים אנחנו מושכים עלינו אורות מקיפים.
שלוש פעמים מופיעה בתורה מצות השמחה על חג הסוכות. רק כאשר אדם בשמחה בחג, הוא יכול לקבל את כל האורות והשפע שמקבלים בחג בצורה אמיתית.
השפת אמת (תרמ"ה) אומר כי מצוות סוכה היא מצוות הבטחון, כמו שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה (סוכה דף ב' ע"א) צא מדירת קבע, שלא לבטוח בעושר ובנכסים, רק לבטוח בה'. לכן סוכות הוא 'זמן שמחתנו', כי אין שמחה כבוטח בה' באמת.
תגובות