תיק 4000 | היועמ"ש הודיע כי לא יחקור את ההדלפות

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הגיש היום (חמישי) לבג"ץ הודעה בעניין עתירתם של שאול אלוביץ' ואיריס אלוביץ', אליה ביקש לאחרונה להצטרף גם ראש הממשלה נתניהו, הדורשת להורות לו על פתיחה בחקירה פלילית בעקבות הדלפת הקלטות הנוגעות לפרשת 4000.

בהודעה נאמר, כי לאחר בחינה ובדיקה מעמיקה נוספת, מסקנתו של היועץ המשפטי לממשלה נותרה בעינה שאין לפתוח בחקירה במקרה זה, בין היתר משום שלדבריו מדובר בחקירה שסיכוייה להניב תוצאה נמוכים ביותר, והיא תהיה כרוכה בפגיעה ניכרת בפרטיות הנחקרים ובהשלכות משמעותיות נוספות.

עוד נאמר כי אין מחלוקת שהגיע לידי עיתונאי מידע, אולם אין אינדיקציה שתבסס חשד באשר לזהות מוסר המידע, ולו לגבי חלק מהנחקרים הפוטנציאליים, ואף לא אינדיקציה באשר למועד מסירת המידע לעיתונאי, באופן שמרחיב מאוד את יריעת החקירה, ואף לא שולל אפשרות כי הדבר נעשה טרם פתיחת החקירה ובשלב שבו לא דובר כלל בעבירה, לא של מי מעובדי הציבור ולא של מי מהצדדים לשיחה או כל גורם אחר.

היועמ"ש מוסיף, וטוען כי הבדיקה העלתה שגם לאחר מיפוי ומיקוד נוסף של רשימת הגורמים השונים שהיו כביכול בעלי גישה למידע שפורסם, נותרת עדיין קבוצה גדולה מאוד, המגיעה לכל הפחות לכ-150 אנשים.

מדובר במספר גדול מאוד של עובדי ציבור, אשר עשוי להיות צורך לגבות מהם הודעות בנוגע לאפשרות שהם מי שמסרו את המידע, וזאת כאמור חרף היעדרו של חשד ממשי ביחס למי מהם.

בנסיבות אלו, טוען היועמ"ש, מדובר בהחשדת רבים מאסיבית על כל הכרוך בכך מבחינת הפגיעה בנחקרים ובכלל זה בפרטיותם. החשדה סיטונאית כזו ללא פרופורציה לכך שאין נגד מי מהם חשד ספציפי, אינה מוצדקת בנסיבות העניין ואינה מתחייבת מן הדין.

מעבר לכך, מדגיש היועמ"ש, מעגל הנחקרים הפוטנציאליים בנוגע למסירת המידע אינו מתמצה בגורמי רשויות האכיפה. יש לזכור כי מקור השיחות אינו בגורמי האכיפה, ובהקלטות שפורסמו השתתפו שלושה צדדים.

לעניין הבקשה לחקור רק את אילן ישועה, היועמ"ש אמר כי ישועה אינו עובד ציבור ולפיכך עבירה פלילית של מסירת מידע האסור בגילוי אינה רלוונטית לגביו. ישועה צפוי להיות עד התביעה הראשון במשפטם הפלילי של העותרים, ולכן יש להישמר מפני אפשרות שימוש לרעה בפתיחה של הליכי חקירה, ללא בסיס מתאים, כאמצעי להשפעה על המשפט עצמו.

בנוסף, אומר היועמ"ש כי בשנים האחרונות מצאו למרבה הצער דרכם אל התקשורת חומרי חקירה רבים מאוד, ובכללם כאלה שהיו גם בידי הנאשמים השונים, ושכלל לא היו ברשותו של ישועה. הגם שמדובר בתופעה בלתי תקינה, מנדלבליט טוען כי אין די בטענות העותרים כדי לייחד את ההקלטות האלה דווקא לעומת פרסומים אחרים שפורסמו, ככאלה שמצדיקות חקירה פלילית.

לעניין בקשתו של ראש הממשלה נתניהו להצטרף להליך כעותר, היועמ"ש מגיב כי אינו מתנגד לעצם צירופו, אולם אין בכך כדי לשנות מהמסקנה כי בנסיבות העניין אין לפתוח בחקירה פלילית.

בנוגע למסמך שהוצג בבקשת ההצטרפות של רה"מ, המתייחס לדברים שאמר ניר חפץ במהלך חקירתו בראשית שנת 2018, הובהר כי אין באמור בו כדי לשנות מהמסקנה האמורה, שכן הדברים שנאמרו לא מתייחסים בהכרח למידע מושא העתירה, ובכל מקרה מדובר בעדות שמועה שאינה בעלת ערך ראייתי ממשי.