שופטי בית המשפט העליון דחו את עתירתו של פעיל הימין נריה אופן ועמותת 'חננו'. כזכור, על אופן הוטל צו האוסר עליו לשהות בשכונות פסגת זאב ונווה יעקב בטענה כי פעילותו מעוררת מקרי אלימות בין יהודים לערבים.
נריה אופן עוסק מאז "הוגלה" מיהודה ושומרון בפעילות בתוך שכונות מעורבות בירושלים. אופן התבטא בעבר כנגד "השתלטות" של ערבים על שכונות בירושלים וכנגד יצירת קשרים זוגיים בין ערבים ליהודים.
לטענת אנשי פיקוד העורף, היה צורך להרחיק את אופן מהשכונות בצפון ירושלים בטענה שפעילותו גובלת בטרור וקיים סיכון של ממש לשלום הציבור ולביטחונו.
אופן טען על ידי עורכי דינו כי פעילותו היא הסברתית הפגנתית גלויה ולגיטימית. בנוסף, טען אופן, כי היו פגמים במסירת הצו.
שופטי בג"ץ פסקו לאור החומר שהובא בפניהם על ידי גורמי הביטחון, כי הצו מוצדק ונריה אופן אכן מסוכן לציבור. "אין פעילותו מתמצית בפעילות הסברה הפגנתית גלויה ולגיטימית או בארגון פעולות מחאה בדרכי שלום, אלא בפעילות המעוררת חשש להתפרצות מהומות אלימות בשכונות בהן הוגבלה שהייתו של העותר, מהומות אשר עשויות להביא לא רק לפגיעה ברכוש אלא גם בגוף", פסקה נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש.
לאור זאת, ובעקבות דחיית שאר הטענות של אופן בגין פגמים במסירת הצו, קבעו השופטים כי הצו על הרחקת נריה אופן מהשכונות הירושלמיות שריר וקיים. "במצב דברים זה הגענו למסקנה כי קיים בסיס מוצק בראיות מנהליות לטענות המשיב באשר לסכנה הנשקפת מן העותר וכי בנסיבות העניין משקף הצו איזון מידתי בין סכנה זו לבין חופש התנועה של העותר. לפיכך, לא מצאנו עילה להתערב בהחלטה על מתן הצו ואף לא בהיקף המידע שנמסר לעותר על נסיבות הוצאתו", קבעו שופטי בית המשפט העליון.
ח"כ מיכאל בן ארי מהאיחוד הלאומי תקף את החלטת השופטים ואמר כי "כנראה שלשיטת השופטת ביניש חוק כבוד יסוד האדם וחירותו רלוונטים רק כאשר מדובר במחבלים או באנשי שמאל קיצוני. הרחקתו של אדם מאזור במדינת ישראל הוא צעד קיצוני ביותר שיש להשתמש בו רק במקרים חריגים".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
