אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

צום גדליה תשפ"א: זמני הצום והלכות התענית

צום גדליה תשפ"א. מתי מתחיל הצום? מתי מסתיים הצום? מי חייב לצום ומי פטור? מה אסור בצום ומה מותר? מה עושה אדם ששוכח לומר 'עננו' בתפילה? האם מותר לצחצח שיניים?

צום גדליה תשפ"א: זמני הצום והלכות התענית
  (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

צום גדליה תשפ"א

תחילת הצום

כניסת הצום:

ירושלים – 5:15

תל אביב – 5:16

חיפה – 5:15

באר שבע – 5:16

סיום הצום

ירושלים – 18:59

תל אביב – 18:57

חיפה – 18:58

באר שבע – 18:59

הצומות ודיניהם

חייבים להתענות בי"ז בתמוז, בג' בתשרי ובעשרה בטבת. וצומות אלו אינם רשות.

בשבת שלפני י"ז בתמוז ועשרה בטבת, נוהגים הספרדים להכריז על הצום בבית הכנסת.

נשים בהריון או מניקות (שנתיים מהלידה), אינן חייבות לצום אם הדבר קשה להן. ומכל מקום, לא תאכלנה מעדנים, אלא מה שהן צריכות.

בצומות אלו, הצום מתחיל מעמוד השחר ומסתיים בצאת הכוכבים.

אדם שרוצה לאכול או לשתות לפני תחילת הצום (לפני עמוד השחר), צריך לומר בפיו שהוא מתכוון לקום בלילה כדי לאכול. ומי ששכח להתנות, אינו יכול לאכול או לשתות.

אין לצחצח שיניים או לרחוץ את הפה בצום, וכן אין ללעוס מסטיק.

אין איסור אלא באכילה ושתייה, אבל רחיצה, סיכה נעילת הסנדל ותשמיש המטה אינם אסורים בתענית (חוץ מתשעה באב וביוה"כ). אך בכל זאת אדם המתענה לא ינהג עידונים בעצמו (רמב"ם).

בעקבות משבר הקורונה, ומספר הנשאים הגבוה, הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, פסק כי מי שאובחן כחולה קורונה אסור לו לצום גם אם אינו חש תסמינים. בנוסף, מי שנמצא בבידוד וחש בטוב יצום, אבל אם אינו חש בטוב לא יצום.

תפילת התענית

יש לומר "עננו" בתפילה כבר בערבית, אע"פ שלא התחיל הצום. ונהגו האשכנזים לא לומר עננו בערבית, ובשחרית נהגו שחזן אומר רק בחזרת הש"ץ.

אדם ששכח לומר "עננו", וסיים את ברכת "שומע תפילה", אינו חוזר אפילו אם לא התחיל בברכה שלאחריה. אלא יאמר לאחר "יהיו לרצון" הראשון.

שליח ציבור שדלג את ברכת עננו בטעות וכבר אמר בברכת רפאנו "ברוך אתה ה'", יאמר "עננו" כיחיד בשומע תפילה.

יחיד אינו יכול לומר שלש עשרה מידות, מפני שדבר שבקדושה הן. ולכן, יש אומרים שיאמר אותם דרך שבח לקב"ה, ולא דרך תחנונים (ואז מותר לאומרם ביחיד), וע"פ האר"י יש לאומרן בא"ת ב"ש ("מְצֹפָץ מְצֹפָץ תֵך וכו').

במנחה, השלישי הוא מפטיר (ואינו אומר לאחר ההפטרה את ברכת "מקדש השבת").

מנחה של תענית

נהגו הספרדים ע"פ הבית יוסף, להשלים מאה ברכות בתענית ע"י הנחת טלית ותפילין במנחה.

האשכנזים מפטירים בהפטרת "דרשו ה' בהמצאו", והספרדים מפטירים "שובה ישראל", חוץ מבצום גדליה שמפטירים "דרשו ה' בהמצאו".

מי שאינו מתענה, לא יהיה שליח ציבור ולא יעלה לתורה.

כיון שאין חשש של שכרות בתענית, הכהנים מברכים ברכת כהנים גם במנחה. ונהגו האשכנזים בחו"ל שלא לברך ברכת כהנים אלא במוסף של יו"ט, אבל בא"י צריך לברך גם בשחרית של כל יום וגם במנחה של תענית (חוץ מיוה"כ).

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
6 תגובות - 5 דיונים מיין לפי
1
נשמח לזמנים גם...
אילתית | 20-09-2020 21:54
נשמח לזמנים גם באילת(:
2
ממתי אסור לצחצח...
אור | 20-09-2020 21:56
ממתי אסור לצחצח שיניים בצום הזה?
מותר לצחצח...
מור | 21-09-2020 12:33
מותר לצחצח היום
3
עד מתי מותר...
מיכי | 20-09-2020 22:55
עד מתי מותר לאכול
4
מי כתב את ההלכות האלה?
רעננה | 21-09-2020 12:52
זה בטח לא הרב שמואל אליהו
5
היי ...
שירן ממן | 21-09-2020 19:12
היי