אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

הרב אליעזר שמחה וייס במכתב פתוח לשליח ציבור

ראש השנה ללא שופר? הרב אליעזר שמחה ווייס, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, במכתב פתוח לרב וש"ץ שמתלבט אם להתפלל בציבור בבית הכנסת שלו ועם קהילתו

הרב אליעזר שמחה וייס במכתב פתוח לשליח ציבור
  צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90

לכבוד הרב  שליט"א

סיפרת לי מהרהורי ליבך שאתה מתלבט אם להשתתף בתפילה עם קהילתך ולהיות שליח ציבור בראש השנה כבשנים עברו, והסברת לי שאתה נמצא לפי' הגדרות הרופאים בקבוצת סיכון ח"ו להדבקה בנגיף!

כאשר הבעתי את דעתי שאין לך ללכת לבית הכנסת ועדיף להתפלל ביחידות מלהיכנס למצב של סיכון, הופתעת מהנחרצות שבדברי! ועל מנת לעודד כבודו וגם אחרים שאולי נמצאים במצב סיכון ויקראו מכתב זה  ברצוני לעלות על הכתב מה שאמרתי לך.

עוד באותו נושא

צפו; ראש השנה בסגר: איך אפשר להתפלל ככה כראוי?

השנה, היום הראשון של ראש השנה יהיה שונה בשתי דרכים עיקריות: ראשית, ראש השנה חל בשבת ולכן לא תוקעים בשופר. שנית, בגלל נגיף הקורונה והחשש מהידבקות והצורך בלהיזהר ולמור על קדושת החיים -תחושת התפילה תהיה שונה, בין אם בשל עטיית מסכות ודרישה על שמירת המרחק בין המתפללים, קיצור אורך התפילה, צמצום השירה והניגונים, קיום מניינים בחצרות הבתים ובאוויר הפתוח ושינויים נוספים הנדרשים בגלל קיומו של נגיף קורונה.

ההבדל הראשון היה צפוי, וקיים כבר אלפי שנים וידענו אותו מבעוד מועד, אך את ההבדל השני איש לא יכול היה לחזות.

הגמרא, ראש השנה כ"ט ע"ב, דנה במקור מדוע איננו תוקעים בשופר בשבתות. בתחילה, הגמרא מציעה שהדבר מבוסס על מה שכתוב בתורה זכרון תרועה, אך הגמרא מסכמת שמדובר בגזירה דרבנן שלא לתקוע בשופר בשבת מתוך חשש שיטלטלו את השופר בשבת על מנת ללמוד כיצד לתקוע כראוי. אם כן, נשאלת השאלה למה כתוב בתורה  זכרון תרועה על פי מסקנת הגמרא?

החתם סופר מציע כי התורה כתבה "זכרון תרועה" משום שאלמלא הרעיון של זכרון תרועה, היינו יכולים להסיק שהשופר הוא חלק בלתי נפרד מראש השנה; אם אתה לא תוקע בשופר בראש השנה, אז זה לא ראש השנה. אם זה היה המקרה, חז"ל מעולם לא היו גוזרים לבטל תקיעת שופר בשבתות מכיוון שזה יערער את כל החג. ה-פסוק:" זכרון תרועה" מלמד אותנו שעדיין נוכל לקבל את קדושת ראש השנה מבלי לתקוע בשופר בפועל.

עוד באותו נושא

הלכות ראש השנה שחל בשבת בזמן קורונה

אנו עשויים להיכנס לבית הכנסת ולהרגיש שההתפעלות וההתרגשות השנה אינה כבשנים עברו. אנחנו מפספסים כל כך הרבה דברים שהופכים את ראש השנה למיוחד. אולם מה יכול להיות יסודי יותר לחוויית ראש השנה מאשר לתקיעת שופר?

עם זאת, חז"ל מסיבות חשובות, הדגישו לנו שראש השנה יכול להיות גם ללא תקיעת שופר. ראש השנה יהיה שונה השנה, אבל זה יהיה לא פחות אותנטי. אם נתמקד במה שיש לנו ולא במה שחסר, נוכל לקחת את הרגעים האלה כדי להפוך את חוויית ראש השנה שלנו למשמעותית כתמיד.

בעל המשך חכמה מציין על הגמרא "א"ר יצחק, כל שנה שאין תוקעין לה בתחילתה, מריעין לה בסופה" (ר"ה, טז ע"ב) .ובכל זאת אנחנו מוותרים על תקיעת שופר. המשך חכמה מסביר שזוהי הקרבה של עם ישראל שלא תוקעים בשופר  בראש השנה שחל בשבת למרות התועלת בשבילנו. בזה אנחנו מראים שעבודת ה' האמיתית  הוא התייחסות לרצונו, לאן שהוא רוצה שנהיה ומה שהוא רוצה שנעשה עכשיו.

ולכן הדרישה היא, מכל מי שהוא בקבוצת סיכון להתפלל ביחידות – מצד החיוב של "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". כבודו אמנם לא יעבור לפני התיבה לפני קהל עדתו, אבל עדיין יהיה שליח ציבור ללמד בדרך התנהגותו הדרך של תורה ומצוות, ובדרך זה ה' ייתן לו נפשו בשאלתו ועמו בבקשתו.

בברכת שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה ובריאות איתנה.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
ומה עם מי שלא שייך להסתדרות הרבנים
ליאור | 18-09-2020 16:47
אבוי לי , חשבתי שהרבנות הראשית תפקידה לדאוג לציבור, לדבר עם הציבור, לרומם את רוחו של הציבור. והמתנתי עד בוש שיצא איזה דבר הגות, התעוררות מכיוונה לציבור בשעת משבר. לא הבנתי מדוע שותקים הרבנים המקבלים שכר כדי להיות אוזן ופה לקהל בית ישראל. עכשיו הבנתי, הרבנות זה איגוד מקצועי. לרבנים חשוב מה קורה לרבנים. הציבור פחות חשוב, אם בכלל...