משפחת טל היא משפחה מאוד מיוחדת, כולה לב ומסירות נפש. הם מנהלים חווה חקלאית בין ירושלים לגוש עציון. עדר כבשים, פינה חמה לחיילים, תלמידים ומתנדבים. את כל האימפריה הזו מנהלים ביד רמה רחלי (29) וליאור (32). יש להם ארבעה בנים: אבישי יאיר הבכור בכיתה ב', על שם סבא של רחלי, הרב יאיר אוריאל מראשוני המתיישבים בחברון. צור בגן חובה, נדב בטרום חובה, הראל בן שנתיים ויש עוד אחד בדרך.
רחלי גדלה ביישוב נריה, הוריה הם ממייסדי היישוב וגם הסבים והסבתות ייסדו יישובים בארץ ישראל. צד אחד הקים את היישוב קדומים, ובצד השני המשפחה ממחדשי היישוב היהודי בחברון. כנערה רחלי הייתה עושה בייביסיטר לאחיינים של ליאור והגיסה שידכה בניהם. ליאור גדל בבית חגי שבהר חברון למשפחה שהיא, איך לא, ממייסדי היישוב.
הם התחתנו ועברו לגור בבית חגי ובהמשך הצטרפו לצוות כפר הנוער הקיים ביישוב. "במשפחתון בבית חגי היינו מדריכים לקבוצת נערים בסיכון בגילאי 13-16, התגוררנו איתם יחד באותו בית עם מרחב משותף ויחידה אישית צמודה", מספר ליאור. הם חוו שם שנתיים משמעותיות ומאתגרות. "האינטנסיביות של העשייה נושקים מאוד לעבודה שלנו היום בחווה".
התחנה הבאה שלהם הייתה 'גבעת פורת יוסף' הממוקמת ליד היישוב אלון מורה. "שם למדנו כל מה שצריך על אחזקת חווה חקלאית", מספר ליאור, "זה היה החלום שלי, לעבוד בחקלאות ולגדל בעלי חיים". רחלי למדה טיפול בעזרת בעלי חיים. וביחד הם משלמים זה את זו. "חלמנו להמשיך את המסורת המשפחתית ולהקים יישוב בארץ ישראל". מספרת רחלי בעיניים נוצצות. ככה החלו המחשבות שלהם על הקמת חווה חקלאית.
מה הסיבה שהגעתם לכאן?
"לפני שנה וחצי בפברואר 2019 נרצחה ונאנסה באכזריות אורי אנסבכר" אי אפשר לשכוח את הרצח המזעזע הזה. אורי שגדלה ביישוב תקוע עשתה שירות לאומי בעין יעל, בוקר אחד יצאה לטיול ביער הסמוך, הותקפה ונרצחה באכזריות על ידי מחבל פלסטיני. "לא הצלחתי להוציא את המקרה הזה מהראש. הפנים הטהורות של אורי הולכות איתי לכל מקום. הרגשתי שהגיע הזמן לבנות חלקת אלוהים לזכרה", מספרת רחלי. הם חשבו על מיקום שיכול להתאים ומצאו את המקום המושלם.
חוות נווה אורי הוקמה על הרכס האחרון, שמחבר את ירושלים לגוש עציון. בין הבית של אורי לבין המקום שבו היא התנדבה ונרצחה באכזריות. "הקשבנו לסיפורים על אורי, על הפשטות שבה, על החיבור שלה לטבע ולאדמה והעזרה לבני נוער שהיו כל עולמה". מדהים לראות את ההתאמה המושלמת.
אתם בקשר עם המשפחה?
"בוודאי, אמא של אורי, נעאה אנסבכר, הייתה פה בחנוכה האחרון, היא כל כך התרגשה וסיפרה לנו על החיבור שהיא מרגישה לאורי בחווה הזו".
החווה נמצאת על שטחים של אדמות מדינה, במטרה להגן מפולשים ומבנייה לא חוקית של ערבים. כדי לסייר בשטח ולהראות נוכחות, הם מוצאים כל יום את העדר למרעה בשטח של כשלושה קילומטרים ומדווחים למנהל על כל מבנה חשוד או השתלטות לא חוקית.
ביום יום, הם מתמודדים עם אתגרים רבים. מבחינה ביטחונית, יש עמדת שמירה שצריכה להיות מאוישת כל הזמן. "הצלחנו להקים בחווה פינה חמה לחיילים שבאים לפה לעשות סיורים ולשמור עלינו".
"בחודשיים הראשונים של החווה, הסלון מטבח שלנו היה מתחת לעץ חרוב גדול שיש בחווה", רחלי נזכרת, "באחד הימים, תוך כדי שהגשתי ארוחת צהרים לאחד הילדים, הגיע שכן ערבי והלך והתקרב לעץ, ראיתי אותו וצעקתי לליאור שיש אורח, הוא היה באמצע לעבוד ולא שמע, רק אחרי שצעקתי לבחור שהיה איתנו באותה תקופה אז הם שמעו ובאו. בינתיים הייתי צריכה 'לארח' אותו ולהגיד לו להמתין שכבר ליאור מגיע…"
לחווה אין חיבור לחשמל ומים, בשביל מעט החשמל שהם צורכים, הם התקינו ממערכת סולרית ורכשו גנרטור. את המים ליאור מביא עם הטרקטור ועוקב כ- 4 פעמים בשבוע. "אני סופגת את זה כשיש בלת"מים, זה לא קל בכלל. במיוחד עם הילדים", מספרת רחלי, "כשהחשמל קופץ בחורף או כשיש תקלה בטרקטור והמים אוזלים".
הילדים לומדים במוסדות בנווה דניאל, כ- 20 דקות נסיעה, אין הסעה מסודרת והם מסיעים אותם מידי יום באופן עצמאי.
רחלי בחודשים האחרונים להריונה. איך את מסתדרת עם ההיריון בתנאים האלה?
"במהלך ההיריון היו תקופות שהיינו בעומס של עבודה עם מתנדבים ופרויקטים שהיו לפתח בחווה, וזה השכיח ממני את הקשיים של ההיריון. אבל בימי הקיץ החמים, ובימי החורף הקפואים זה הקושי המרכזי. המטבח ממוקם בחווה במקום לוהט בקיץ וקפוא בחורף, כך שהיו ימים שפשוט לא הייתי מסוגלת להיכנס אליו. בימים כאלה ליאור והבחורים שינסו מותניים ועשו את זה טוב מאוד".
כבר התכוננתם לחורף הקרוב?
"בחורף מאוד קר וגשום באזור שלנו. אנחנו צריכים להצטייד היטב. אני גם צפויה להיות עם תינוק קטן בעזרת ה'. המגורים של הנערים והמתנדבים אינם עמידים בפני הקור של החורף. גם את עמדות השמירה צריך לאבזר בציוד מתאים. אנחנו מקווים שעם ישראל ירתם ויעזור לנו לשמור על חלקת האלוהים של אורי".
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים