אחד התהליכים המרשימים שציבור האזרחים עבר בעשור שנים האחרון ביחס לתקשורת בישראל הוא "הסרת המסכות". תהליך קשה וכואב אבל חיוני להבנת זרימת המידע מהשטח לציבור והצגתו על ידי אנשי התקשורת השונים.

המדיה התקשורתית נהנתה שנים רבות מאצטלה של אובייקטיביות וניטרליות. "זה כתוב בעיתון" היה משפט המעיד על נכונות הדברים וענייניות הדיווח. אלא שככל שדמוקרטיזצית המידע גדלה, בעיקר דרך הרשתות החברתיות, ותרבות הפייק ניוז נסקה – כך יותר ידוע כי עיתונאי או איש תקשורת מגיע עם אג'נדה פוליטית ברורה.

אל תבינו אותי לא נכון, אין בכך רע. להפך, איש תקשורת, כמו כל אדם, אינו נדרש לפעול בוואקום ערכי, כאילו נחת מכוכב זר. מעטים הם אנשי התקשורת המסוגלים להתנהל באופן ניטרלי כלפי מושא הדיווח שלהם מבלי שהתנהלותם תראה פתטית.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

(צילום: ערוץ כנסת)

דברים אלו נכונים שבעתיים כלפי פוליטיקאים שגדלו בערוגת התקשורת. הניחו בצד את העובדה שאנשי תקשורת רבים מוצאים את דרכם לפוליטיקה – כי הרי העיסוק בענייני הציבור אינו נטול פוזיציה גם אם רק מדווחים על כך. המעבר לפוליטיקה הרשמית היא קלה ואף מתבקשת. פוליטיקאים שהגיעו מעולם התקשורת מכירים את הדנ"א התקשורתי ולכן יודעים כיצד להתנהל מולה ולעיתים אף לתמרן אותה. הרי הם חוו את הסנטימנט התקשורתי שנים רבות ובהתאם הם יודעים היכן העצבים הרגישים ומתי ואיך ללחוץ עליהם.

בנוף הפוליטי קיימת מפלגה תקשורתית אחת בולטת. כן, כוונתי למפלגת "יש עתיד" – מפלגה שמבינה לליבה של התקשורת. לא שאין למפלגה הזו יועצי תקשורת ואנשי יח"צ, אלא שבמקרה שלה אלו באמת יועצים, שכן הייעוץ ניתן לאשפי תקשורת, כתבים מובילים, עיתונאים בכירים: יאיר לפיד ועופר שלח.

בניגוד לתדמית "הפולישוקית" לפיה יועצי התקשורת מנהלים את הפוליטיקאים (ויש בזה לעתים מן האמת), בראש מפלגת "יש עתיד" עומדים פוליטיקאים-עיתונאים שיודעים לנהל את עצמם תקשורתית. יודעים לעשות זאת כל כך טוב, עד שלא מעט מאנשי התקשורת, גם "בכירים" שבהם, נפלו בתרגיל השיווקי שהשניים הללו רקמו השבוע.

אנו נמצאים בתקופה בה ריח הבחירות נישא באוויר. אמנם הממשלה קיבלה זריקת חמצן לארבעה חודשים נוספים אך רוב הסיכויים כי בשנת 2021 תתקיימנה בחירות. בתקופה כזו אסור לבזבז רגע. צריך לצחצח חרבות, לשנס מותניים ולעורר את השטח. בנט כבר עושה את זה מספר חודשים – והסקרים אכן מפרגנים לו. יאיר לפיד ועופר שלח רואים את הסקרים ומבינים שצריך לבלום את הנסיקה מימין.

איך עושים את זה? ככה: מציג מאבק בין שלח ללפיד- אמוציונלי, רווי מחנאות, ואווירה דמוקרטית כביכול של פריימריז במפלגה. מאבק הכולל מילים קשות והטחות האשמות בין השנים וכך יוצרים באז תקשורתי, הדמיה של דמוקרטיה ואפשרות לעבור את תקרת הגג של הסקרים

אל תהיו נאיביים. לא מדובר כאן בפוליטיקאים משופשפים. אלו פוליטיקאים-עיתונאיים. דרגה אחת מעל. הם יצרו את כללי המשחק שאותו הם מנצלים עכשיו, באופן די מרשים יש לומר, כדי לקדם את מפלגתם בסקרים בעוד כמה מנדטים חשובים.

 

ד"ר שאול שארף, מרצה למשפטים במרכז האקדמי פרס