אמש, יום פטירתו של ר' יוסף חיים בעל ה'בן איש חי', התקיים במכללה ערב עיון לרגל צאת ספרו של ד"ר מיכאל גרוס – בן יהוידע: עיונים בפירוש של הרב יוסף חיים לאגדות התלמוד.

בעל הבן איש חי היה גדול הדרשנים בבגדאד, ומחבר שחיבר עשרות ספרים. ספר ההלכה שלו המסודר על פרשת השבוע – 'בן איש חי' – הוא מספרי ההלכה הנפוצים בבתי כנסיות רבים.

את הערב פתח הרב פרופ' יהודה ברנדס, ראש המכללה האקדמית הרצוג, שעמד היחס שבין דרשנות לבין פרשנות האגדה. בעוד שדרשנות משתמשת באגדה כדי להביע מסרים של מוסר ושל יראת שמיים, בפרשנות האגדה יש מימד של עקביות פרשנית, והוא הדגיש את פרשנות האגדה לאור מושגים וסמלים קבליים.

ד"ר מיכאל גרוס (מכללת הרצוג)

פרופ' בנימין בראון מן החוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים עמד על יחסי קבלה והלכה בתורתו של ר' יוסף חיים. הוא הדגיש את הנוכחות המרכזית של הקבלה בתורתו של בעל הבן איש חי, על עיצוב המנהג הבגדאדי בהשפעת הקבלה, ועל האווירה הדתית שעוצבה ברוח הקבלה – גם ליהודי הפשוט. לדבריו, אחת ממגמותיו של ר' יוסף חיים הייתה לגרום לתחייה דתית ורוחנית באמצעות שילוב הקבלה.

מחבר הספר, ד"ר מיכאל גרוס, מרצה בחוג לתושב"ע במכללת הרצוג, הבהיר את סדר פרסום הספרים המרובים של ר' יוסף חיים. בין השאר הבחין בין עצם כתיבת ספריו לבין פרסומם. בין השאר הדגיש את החשש של ר' יוסף חיים מכך שפרסום דברי התורה שלו יגרמו לו לגאווה, ובכך יצאו מגדר של תורה לשמה. בכדי להימנע מגאווה פירסם חלק מספריו בשמות ספרותיים.

הוא גם עמד על האישיות המיוחדת של ר' יוסף חיים ששילב באישיותו חכם מקובל שמתבודד ולומד תורה בינו לבין עצמו לבין דרשן פופולרי וכותב פורה שמפיץ את תורתו ברבים, וכותב ספרים עבור הציבור הרחב.