חברת הכנסת לשעבר, מירב בן ארי, מגיבה לזמר עומר אדם שהאשים את התקשורת בכך שיא מנסה להשחיר אותו, ואומרת כי יש לו חלק לא קטן בכך: "כל כך הרבה דברים יכולת לעשות למען הישראלים שמעריצים אותך ואת המוזיקה שלך אבל אתה בחרת להיעלם".

הפוסט המלא של מירב בן ארי

אהלן עומר אדם.

אנחנו לא מכירים אבל אני מניחה שיש סיכוי שתקרא את הפוסט הזה, בעידן הרשתות החברתיות. אני כותבת לך כי קראתי את הפוסט שפרסמת באינסטגרם שלך. אני כותבת פה כי אני קצת אולדפשן וגם מודה שאני פחות חזקה באינטסגרם.

גילוי נאות, אני אוהבת את השירים שלך, הייתי בהופעות שלך ובכלל יש לך וויב נהדר, הריקודים, הקצב, הכל. אני לא מעריצה, האמת שמאז שוואהם התפרקו אני לא מעריצה אף אחד, אז אל תיקח את זה אישית, אולדפשן כבר אמרנו.

ראיתי בפוסט שלך שהאשמת את התקשורת שמציגה אותך באור שלילי (האשמה מוכרת אגב) אבל תכלס אני חושבת שאתה עושה עבודה לא רעה בעצמך כשאתה מרחיק את עצמך מהמדינה שלך ומהמעריצים שלך.

אנחנו עדיין בעיצומה של מגיפה מטורפת שהורגת אנשים ונשים, כזו שמכה בלי רחמים במשק ובכלכלה, עסקים רבים נסגרו, ענפים שלמים קרסו, אנשים הגיעו לפת לחם (אמיתי ולא חרטא) וכמובן אחד הענפים שקיבל מכה אנושה ויחזור כנראה אחרון זה ענף התרבות והאומנות, מי כמוך יודע.

האמת ציפיתי ממך להיות שם, ציפיתי מזמר בסדר גודל כמו שלך (פארק הירקון) להיות שם בחזית עבור כל האנשים שתמיד היו מאחוריך, הנגנים, אנשי הסאונד והתאורה, אנשי ההפקה ועוד כל כך רבים וטובים שספגו פגיעה אנושה.

ציפיתי שזמר כמוך יהיה שם עבורם, שיכתוב פוסטים, שיגיע לתקשורת, למקבלי ההחלטות.

תחשוב איזה דבר מדהים זה שעומר אדם כותב מכתב לראש הממשלה או לשר האוצר, שלא לדבר על פגישה איתם. אני רואה את אביב גפן, עידן עמדי, עברי לידר ועוד אמנים רבים (סליחה אם שכחתי כמה חשובים) יושבים עם המנהיגים, נמצאים שם עבור האנשים שלהם אבל גם עבורנו, הציבור שכל כך צמא לראות הופעה ולשמוח.

אני רואה אמנים מוכשרים שמופיעים בבתי חולים בהתנדבות, במלונות הקורונה, נוטעים קצת שמחה ואושר ב של אנשים. ראיתי לא מזמן את הראל סקעת מגיע להופעה בבית אבות של קשישה שמעריצה אותו (אם אתה פחות בקטע של מנהיגים אז הנה עוד אופציות) ועושה לה כזה טוב על הלב שמודה שדמעתי מהתרגשות.

אבל אתה, עומר, העדפת בגל הראשון להיות במסיבת גג, וכששר הבריאות הציג אותך כדוגמה שלילית לציבור רצית לתבוע אותו (מה?). וכשהגיע הגל השני, למוטט את מה שעוד נשאר מהכלכלה פה, עזבת הכל והפלגת ליוון וכן גם לשם המגיפה הגיעה כי קארמה כידוע Its a beach (השגיאה בכוונה, לא לדאוג).

כל כך הרבה דברים יכולת לעשות למען הישראלים שמעריצים אותך ואת המוזיקה שלך, אבל אתה בחרת להיעלם ופשוט לא להיות כאן בשבילם וזה חביבי, לא התקשורת אשמה, זה הכל פאר היצירה שלך.

ומילה לסיום, כי ראיתי שאתה מדבר על חודש הסליחות: הדבר הכי גרוע זה להגיד "אם מישהו נפגע ממני אז סליחה", אם מישהו נפגע ממני אני מרימה לו טלפון ומתנצלת או שולחת הודעה יפה ומסבירה.

אני חושבת שאתה צריך לבקש סליחה מהרבה אנשים שפשוט לא היית שם עבורם. שב ביום הכיפורים הזה (אם תהיה פה או בחול) ועשה קצת חשבון נפש, נראה לי תגיע למסקנות מעניינות עם עצמך.