מיכאל שמש, העיתונאי החרדי הצעיר של תאגיד השידור הישראלי 'כאן', מספר בראיון לעיתון 'הארץ' על הרגע בו החליט להיכנס לתקשורת וחשף תחנות משמעותיות מחייו.
בראיון למדור 'ענייני פנים', סיפר שמש: "החלטתי להיכנס לעולם התקשורת במהלך ההלוויה של הרב עובדיה יוסף. הוא היה הגיבור שלי ודמות נערצת של מגזר ענק. זו הייתה ההלוויה הכי גדולה שהייתה בארץ, אבל כשהסתכלתי על כלי התקשורת שבאו לסקר אותה, שמתי לב שאין שם אפילו כתב חרדי – ספרדי אחד. היה נראה לי מוזר שלכל המגזר העצום הזה לא היה ייצוג ראוי בתקשורת הכללית".
שמש סיפר: באתי מבית שהפקטור המרכזי שבו היו מודדים אותך היה לימוד התורה. הבנים כולם תורתם אומנותם והאחיות נשואות לכאלו. אבל מגיל צעיר נמשכתי לעולם התקשורת. כשהייתי בן 15, הייתי חותך מהשיעורים בישיבה כדי להאזין לרזי ברקאי. בערבים הייתי שומע את החדשות עם אוזניה בנגן רדיו קטן, שהסתרתי מכולם".
על הביקורות שמגיעות בעקבות גילו הצעיר אמר שמש: "אני שומע לפעמים ביקורת על הגיל שלי, למרות שסיקרתי כבר שלוש מערכות בחירות. לפעמים המראה דווקא משחק לטובתי. הצלחתי להיכנס להרבה כנסים כי חשבו שאני סתם עוד נער חרדי. פעם דוד אמסלם הזמין אותי לאכול איתם בהפסקה של ועדת הפנים. הצעתי לו להצטלם עם דוד ביטן כשהם מרימים כוסית קוניאק. למחרת התמונה הייתה בכל העיתונים".
"הייתי הכתב החרדי הראשון בגלי צה"ל והאמנתי שאצליח לשמור על האנונימיות שלי. שידרתי רק ברדיו וחשבתי שיום אחד העיסוק שלי בתקשורת ייגמר, ושאולי החיים שלי ילכו במסלול אחר. במשך תקופה ארוכה לא הייתה שום תמונה שלי ברשתות החברתיות. היום אומר שמש אני קצת נבוך כשאנשים מזהים אותי ומתלחששים".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
