עמנואל שילה: "הנשיא פרס, הנח לסוניה"

נשיא המדינה שמעון פרס עשה בחייו הרבה דברים טובים ולא מעט דברים רעים. הוא הוביל או היה שותף למהלכים שחיזקו את ישראל, וגם לכאלה שהזיקו לה מאוד. הוא ניסה להותיר חותם של מדינאי גדול, אך לא בחל גם במהלכים של פוליטיקאי קטן. במשך שנים רבות הוא היה אחד הפוליטיקאים השנואים בישראל. היום הוא נשיא אהוב על תומכיו ומעריציו ונסבל איכשהו בעיני מתנגדיו והחולקים עליו.

די ברור שלא רק אהבת העשייה למען הכלל ובקשת טובת המדינה אלא גם רדיפת כבוד היא אחד הגורמים העוצמתיים המניעים את הפנומן הבלתי-נלאה הזה. לאחר שנואשו (כנראה) ממאמציהם להביאו אל המקום הראוי לו לדעתם – ראש ממשלה בלתי מעורער לאורך שנים, פרס ונושאי כליו עמלים כבר זמן רב על הפיכתו לאגדה עוד בחייו. בכהונתו הנוכחית, מחוץ לזירת הקרבות הפוליטית, זכה  סוף סוף נשיאנו הישיש בתפקיד שתוכנו העיקרי הוא לתת כבוד ולקבל כבוד.

יש הרבה מה להעיר על מסיבות הראווה שאורגנו לכבוד ימי ההולדת שלו, גם הנוכחי וגם זה שלפני עשור. לכאורה מידת הצדק דורשת שאחרי הנזק הנורא שגרמו הסכמי אוסלו שלו, פרס יתבייש להראות את פניו בציבור, ייכבד ויסתגר בביתו. אך כל עוד חלק גדול בעם, לא רק השמאל והתקשורת אלא אפילו ש"ס והרב עובדיה, סבורים שהוא ראוי לכבוד השמור לנשיאים – למה שהוא לא ייקח? אז מה אם החגיגות הראוותניות לכבודו נראות מנותקות לחלוטין מהמצוקות העכשוויות של אזרחי ישראל, הנאנקים תחת הגזרות הכלליות.

אז מה אם רובם המכריע של שועי עולם שהגיעו לחגיגות שלו הם כאלה ששיא הקריירה שלהם מזמן מאחוריהם. אז מה אם נשיא ארה"ב לשעבר גובה צ'ק שמן של לא פחות מחצי מיליון דולר תמורת הסכמתו לכבד את האירוע בנוכחותו ובנאומו. אם פרס זוכה לקבל בחייו שכר על החלק הטוב שבמעשיו ופיצוי על ההשפלות הרבות שספג, לא מוכרחים לקלקל לו את החגיגה – לפחות כל עוד הוא לא מציק יותר מדי בחתרנות השלום שלו.

● מצטרפים לדף הפייסבוק של סרוגים ונשארים מעודכנים כל הזמן

הנח לסוניה

אבל למען האמת ובשם הטעם הטוב, אולי אפשר לבקש מנשיאנו בקשה פעוטה אחת: שיניח לרעייתו המנוחה סוניה ויפסיק להשתמש בשמה. הניסיון לנצל את העובדה שהיא כבר הלכה לעולמה בשיבה טובה כדי ליצור מצג שווא של זוגיות אוהבת ומאושרת שכביכול שרתה ביניהם הוא פשוט פתטי, גם אם אף אחד לא מעז להעיר לו על כך. אנו זוכרים היטב שכבר לפני עשור סוניה הדירה את רגליה מחגיגות השמונים לפרס.

לא שכחנו שהיא סירבה לגור איתו במשכן נשיאי ישראל והעדיפה להישאר בביתה בתל-אביב. אי אפשר למחוק מדפי ההיסטוריה את העובדה שבשנותיה האחרונות היא חזרה לשם נעוריה סוניה גל, ואף ביקשה להיקבר בבן-שמן ולא לצדו של בעלה במקום המיועד לו בחלקת גדולי האומה.

סוניה גל-פרס מתוארת בפי מכיריה כאישה טובת לב ואצילת נפש. לא ידוע מה בדיוק קרה בינה לבין בעלה שגרם לה להתרחק ממנו. סוניה עצמה שמרה על פרטיותה בקנאות ולקחה את סוד יחסיהם העכורים עמה אל הקבר. טוב יעשה פרס אם יניח גם הוא לסוניה לנוח על משכבה בשקט. בנאומו בחגיגות ה-90 של עצמו אמר פרס שהוא למד מסוניה צניעות. אין ספק שסוניה היתה אישה מאוד צנועה, אבל החגיגות הראוותניות לכבודו מוכיחות שאת מידת הצניעות פרס דווקא לא למד ממנה. היא בחרה למות כסוניה גל, אז אם פרס באמת אוהב אותה כמו שהוא אומר – מוטב שיכבד את רצונה ולא יכפה את עצמו עליה לאחר מותה.

==

המדור המלא יתפרסם בעיתון 'בשבע' שייצא מחר.