עוד 120 ימים של חסד לממשלה מקרטעת | סיכום פוליטי
מאחורי הקלעים של פשרת האוזר: מי פנה אל צביקה לגשר? מה התמורה שהוא מבקש כעת מהליכוד? ומה מנע מכחול לבן את המחשבה שהם יכולים לצאת לבחירות על עניין התקציב? סיכום פוליטי
כשהמתיחות החלה בשבוע שעבר להחריף והזמן הלך והתקצר, גורמים בסביבת נתניהו כמו גם יו"ר הכנסת וחבר המו"מ יריב לוין לצד השר זאב אלקין פנו בבקשה לצביקה האוזר שיגשר. 'אתה מדבר בשני הקולות', אמרו לו כחבר גוש כחול לבן
אלא שלאור החרפת הדברים, בכחול לבן כבר השלימו עם האירוע וחשבו שהם יכולים ללכת לבחירות על עניין התקציב, לגרוף קולות ולעלות את מספר המנדטים. "אתם משוגעים, זה ריסוק האמון, אתם מנותקים", התרעם האוזר. "מישהו מבין בכלל מה קורה עם התקציב?!" אמר לשרים ניסנקורן וטרופר, מול אשכנזי אגב, לא היה עם מי לדבר. זו הייתה נקודת ההתחלה לטיפול במחלוקות שמשתקות את הממשלה, אם לא לפתירתן אז לדחייתן.
פשרת הע(א)וזר
בשלב מסויים פירסם ח"כ מיקי זוהר את ארבע הקשיים שמעיבים על המשך תפקוד הממשלה, צביקה נתקל בהם ויחד עם "זעזוע" אישי על הסיפרייה הלאומית שנמצאת בסכנת סגירה, הוא החליט להפוך אותם ללימונדה, כך נוצרו עיקרי "פשרת האוזר". במרכזם עמד סעיף ה"קומבינה" שכלל תוספת של 11 מליארד שקלים שיתווספו לתקציב המדינה לשנת 2020 שיעמוד סך הכל על 411 מיליארד שקלים.
התוספת תשמש בין היתר לישיבות ולכוללים, לשירות הלאומי ומוסדות הציונות הדתית, כמו גם התכניות החינוכיות פרויקט היל"ה, קרן קר"ב ועוד. בנוסף לכך קיימים 120 מיליארד שקלים תוספת לטיפול בענייני קורונה. צוואר הבקבוק שהייה קיים במשרדי הממשלה שוחרר והשרים יכולים להתניע מחדש את פעילותם, זו גם הייתה הסיבה שהם כל כך דחפו להסדרה ולא לפיזור ומכאן זכה לכינוי "תקציב ההשתקה". הכסף כאמור קיים, עכשיו רק צריך שגם הממשלה תשרוד כדי שיהיה במה להשקיע את הכסף.
פעם שנייה שהאוזר והנדל מצליחים למנוע טרפת בישראל. הם הוכיחו בסבב הקודם שלא יאפשרו ממשלת מיעוט ובסבב הנוכחי שלא יאפשרו בחירות. הכוח של יועז וצביקה הוא אדיר ביחס למשמעות המספרית שלהם מול מפלגות אחרות, כעת הם לא קרובים לעבור את אחוז החסימה, ייתכן ויהיו לזה גם משמעויות פוליטיות. אם הצעה דומה הייתה מגיעה מח"כ אחר, היא כמובן לא הייתה מתקבלת באותה אהדה. היתרון של השניים שהם לא פה ולא פה מאפשר להיות תחת טייטל האו"ם ושהצעותיהם יתקבלו בברכה.
אבל אין מתנות חינם, ולכל שבת יש מוצאי שבת – מבחינת דרך ארץ ראוי כעת שהליכוד יובילו מהלך לקדם את הצעת "משאל עם" שהגיש האוזר. מדובר בחוק יסוד שחוקק ב-2014, לפיו, כל שטח מאזור יהודה ושומרון שדנים עליו במשא ומתן יחוייב במשאל עם או את העברתו ברוב של 80 חברי כנסת. בהתחשב שהאוזר הביא את הפשרה ומנע אסון לאומי אחד, המשימה הלאומית השנייה מבחינתו אחרי דחיית הריבונות היא להוביל את החוק. אחרי ההדממה זה צריך להיות הדבר הבא, זה לא סגור אבל עובדים על כך בחדרי חדרים.
הבחירות לא נמנעו, הן רק נדחו
הבחירות לא נמנעו, הן רק נדחו. את האמירה הזאת מדקלמים מתוך שינה כל המעורבים במערכת הפוליטית. יממות מכריעות כמו אלו שהתרחשו השבוע בכנסת כבר ידענו, ועדיין זה מכניס כל פעם לסחרור מחדש. החיבור הפוליטי בין הליכוד לבין כחול לבן לא יוכל להימשך אם לא יחול שינוי קריטי. המצב שנוצר מביא לחוסר היציבות של הממשלה, כל צד מאשים את השני. יומיים בלבד עברו מאז הרגעת הרוחות בשני עם ההבטחות של בני"בוא נתחיל בפרק של שותפות"גנץ או בנימין"מה שצריך עכשיו זה לשלב ידיים מול האתגרים והמשימות שלנו"נתניהו ועד המתקפות חזרה על "ממשלה בתוך ממשלה". לכאורה פרק מאה הימים של מידור, הסתרה והסתה הסתיים… אך במקביל התחיל פרק חדש של מידור, הסתרה והסתה.
זה לא עובד, עם ההתנהלות בממשלה הזאת אי אפשר להמשיך אבל כנראה שאת המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק. גם הם יודעים את זה, אז מה קרה כאן השבוע? מצד כחול לבן יש ניסיון לתת צ'אנס נוסף, בעיקר לא לצאת לבחירות בעיצומו של משבר בריאותי וכלכלי, אבל קשה לראות את הממשלה מתקדמת ב-120 הימים, לא נראה שיש מספיק חמצן במכונת ההנשמה המלאכותית שתוכל להאריך את חייה של הממשלה, קשה לראות שמשהו הולך להשתנות. זו חתונה לא מוצלחת. שידוך שחשבו אולי להצליח להכניס בו טיפת אהבה, אבל יש תהום פעורה וכשאין להם אמון אחד בשני, למעשה אין להם כלום.
בינתיים בליכוד כבר מתארגנים לעתירות נגדם, בצמרת דנו כבר השבוע בין היתר עם אבי הלוי, היועץ המשפטי של המפלגה. אחת מן העתירות העתידות עוסקת בסעיף 3 בהסכם הקואליציוני שנחתם לפני 3 חודשים, המפלגות התחייבו לבית המשפט שתוך 100 יום מיום השבעת הממשלה יבואו המינויים לאישור. המשפט הבא יעלה גיחוך על שפתותיכם, כשבהמשך של אותו סעיף היו אופטימיים וכתבו ש"בהסכמה ניתן להביא את המינויים גם קודם לכן". אולם בהצעת החוק נוספו כאמור עודכנו 120 ימים נוספים וסך הכל 240 יום. אם הצמד נתניהו-גנץ וגרורותיהם ימשיכו להתנהל כמו שהם התנהלו עד עכשיו, הם יצטרכו להגיד "למדני חוקיך" על הסכם שהוא ברכה לבטלה.
בעיה או פיתרון?!
ביום שני הגיע אלי גזר עיתון מראיון שהעניק נתניהו כיו"ר האופוזיציה ב-1994, אייר תשנ"ד, לעיתון כפר חב"ד, גם אז הפיתרון הנצחי שלו היה לדבר על הקדמת הבחירות. "מה היה קורה אילו לא הליכוד היה מנצח אלא המערך היה מנצח, מה היה קורה אם המערך היה מחטיף לליכוד סנוקרת? בוודאי הוא היה אומר: הנה קיבלנו אמון. אבל ראש הממשלה רצה מבחן וקיבל מבחן, רצה אמון וקיבל אי-אמון. ולכן בהחלט מה שחשוב לעשות עכשיו זה לתת ביטוי לאי האמון הזה גם בכנסת וללכת לבחירות". מבחינת נתניהו – בחירות הן בעיה, אבל בעיקר הפיתרון, גם כעבור 26 שנה.
הטור התפרסם לראשונה בעיתון 'יום ליום'
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו