ועדת המשנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות לעניין הטיפול והסיוע לנפגעי הלם קרב בראשות ח"כ אופיר סופר שמעה היום (שלישי) הלומי קרב ובני משפחותים על התהליך המייגע בהכרה של משרד הביטחון בהם כהלומי קרב.

במהלך הדיון סיפר לוחם שלחם בסיירות על התהליך הארוך והמבזה לדבריו, שחיילים הלומי קרב עוברים עד להכרה בהם כפגועי נפש או כהלומי קרב. הלוחם אמר בכאב "התהליך קשה ומבזה. מטיחים בלוחמים דברים קשים. לחבר שלי אמרו שלא יכול להיות שהוא בפוסט-טראומה, אם יש לו ילדים. אתה רוצה לשקם את עצמך ואגף השיקום מושך אותך אחורנית", אמר הלוחם.

"אני מסתובב שנה אצל רופאים וועדות רפואיות, ורק כעת נודע לי שכל זה היה רק מבחן אמינות. למה? איפה המדינה ששלחה אותי? כל מפגש שבוחן את האמינות שלי, מזיק לי, מחזיר אותי לקרב ופוגע בי. הרבה אנשים הרימו יד ונשברו."

לוחם אחר אמר, "אני שומע אנשים שאומרים 'עם המלחמה בלבנון אנחנו מתמודדים, אולם במלחמה מול משרד הביטחון אנחנו לא מסוגלים להתמודד'." בנוסף, אבא של לוחם הלום קרב סיפר שבנו מסתובב בוועדות כבר שלוש שנים והוא עדיין לא קיבל הכרה.

"המוח משתנה בלחימה לאורך זמן"

מנכ"לית עמותת בית חם לכל חייל שמסייעת להלומי קרב, גב' שפרה שחר אמרה, "לוחם שלחם ונפגע ונאלץ לשכור עו"ד, זה כשל של המדינה. למה לנו כעמותה לוקח רק כמה שעות לברר את אמינות החייל, ולצבא זה לוקח חודשים ארוכים ולעיתים שנים?".

לדבריה, "אגף השיקום מתנהג בזדון ובכוונת מכוון נגד הלוחמים. לוחמים טוענים שמחצית מהלם הקרב, הוא מהלחימה והמחצית השנייה, מהקרב מול משרד הביטחון. ניתן לרפא פוסט-טראומה, אולם עם איך שהאגף מתנהג, הם לעולם לא יבריאו".

מנכ"ל המרכז הישראלי לפסיכוטראומה פרופ' דניאל ברום אמר: "לחימה לאורך זמן, משנה אדם לעיתים לרע ולעיתים לטוב. מחקרים הוכיחו שהמוח משתנה בלחימה לאורך זמן".

עוד הוסיף: "רוב המבקשים הכרה שוכרים שירותי עו"ד. לאן הגענו? הוכח שהסיוע מגיע למיעוט האנשים שזקוקים לטיפול. המחקר קובע שרק 10% עד 15% מהלוחמים הלומי קרב מקבלים טיפול וסיוע. אני שומע מכל עבר תגובות טראומטיות לוועדות".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

ערוץ כנסת

"הנפגעים הקשים לא מגיעים לטיפול"

נציג ארגון נכי צה"ל פרופ' חיים קנובל: "כל מה שהם עושים, לא מתאים להלומי קרב. הנפגעים הקשים לא מגיעים לטיפול. צריך להפסיק את המשפטיזציה של הוועדה הרפואית".

קנובל שאל: "למה התהליך לוקח שנה? אנשים נשברים בדרך ומוותרים. חברים שלהם ששומעים על הפרוצדורה, לא מתחילים בהליך".

יו"ר הוועדה שאל את נציגי אגף השיקום, מדוע קשה לברר את עניין השתתפות החיילים בקרב באמצעות המפקדים בצבא, ונציגת אגף השיקום עו"ד הילה שר רגמן השיבה כי בחינה של קשר סיבתי, לוקחת זמן וכי זו בדיקה לא פשוטה לביצוע.

יש התיישנות לתביעת הכרה בפוסט טראומה

עו"ד רגמן הפתיעה את הוועדה כשאמרה שיש התיישנות לתביעת הכרה בפוסט טראומה, אולם לקצין תגמולים יש סמכות להאריך את המועד.

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה תפעל להגבלת משך תהליך ההכרה ולהקמת מסלול מהיר לאותם אלה שנפגעו בעקבות באירוע לחימתי. הוועדה פונה למבקר המדינה בבקשה לבחון את נושא הטיפול וההכרה בנפגעי פוסט הטראומה ולכלול את מסקנותיו בדו״ח מבקר מיוחד״.