האלמנט הראשון שמשך את תשומת לבי בספר "האיש על העדה" מאת ד"ר יחיאל פריש וידידיה הכהן היא התמונה שנבחרה לכריכת הספר, תמונה המייצגת את אישיות הרב שאר ישוב הכהן, רבה הראשי של חיפה לשעבר ובנו של הרב הנזיר: מאור פנים, ברק בעיניים ויד מושטת.
כחובבת אוטוביוגרפיות, שקעתי בקריאת הספר והתרשמתי מאישיותו של הרב כאיש המשלב תורה ועבודה, מעש ועיון, הגות תורנית והגות ציונית במלוא מובן המלה.
קראתי בעיון את פסיקותיו החדשניות ולמדתי מאהבת הארץ שבו. אדם בעל השקפות תורניות המשתתף בהגנה על הארץ, פתוח, בעל אופקים רחבים, אינו מסתגר ב-ד' אמותיו, אדם הדוגל בתפילת הלל ביום העצמאות בדיוק כמו הרב קוק והרב חרל"פ, מעורב פוליטית ומדינית בכל הוויית המדינה (שחרור פולארד, ההתנתקות, גוש קטיף, שחרור מחבלים).
בתמונות המצורפות לספר רואים כיצד הוא לובש בגאווה ובגאון את מדי הצבא ואף מגיע עמם לטקס חופתו. בל נשכח שהרב שאר ישוב גדל בצילו של אב ענק ובכל זאת לא רפו ידיו והוא פיתח אישיות משל עצמו בלי להתהדר בתואר "הבן של". אישיות של קירוב רחוקים מלאה בסבלנות ובסובלנות ואכן קיבל פרס על כך.
הספר "האיש על העדה" נבנה נדבך על גבי נדבך מראיונות ומאיסוף מסמכים נדירים, שאין לי אלא להתפלא איך נשמרו זמן כה רב בלי שזכו לפרסום. על כך יש לשבח בעיקר את הרב עצמו ששמר כל פיסת נייר כעל אוצר יקר.
הספר כתוב ברמה אקדמית גבוהה – קיימת בו הקפדה על חלוקה טובה לפרקים ולתתי-פרקים, הערות השוליים המעידות על עבודה יסודית של בדיקת מקורות והרחבת ידיעות המובאות בגוף הספר, המסמכים הנלווים, הבאת מבואות, מקורות, השוואות, הרשימה הביבליוגרפית רחבת היריעה בסוף הספר, כל אלה מעידים על עבודה מדויקת, שיטתית, המאפשרת הצצה על עולם חרדי הרחוק כל כך מהמושג "חרדי" אותו אנו מכירים.
לכותבי הספר, פריש והכהן, היתה זכות גדולה בכתיבת ספר זה המנציח אישיות כה מיוחדת בעלת שפה עשירה, שדומה כי דבקה גם בכותבי הספר הכתוב במשלב לשוני גבוה.
אחד הדברים המיוחדים בספר שנגעו בי הוא כיצד מתאר הרב את בית ילדותו. קראתי מסמך זה מספר פעמים ושם גם הבנתי מאין קיבל את כוחות הנפש להתמודדויות לא קלות בחייו (הפציעה, הנפילה בשבי, פרקים שקראתי בנשימה עצורה).
אין ספק שמבית באו לו כל הכוחות הללו ובכוח תפילותיו ואמונתו חיזק גם את האחרים. על אישיותה המיוחדת של אמו, שלא דיברה לשון הרע כל ימי חייה מצאתי תיאור שנגע מאד ללבי והתחברתי אליו – היא הייתה נוהגת להשקות את העציצים לפני שישבו לסעוד את לבם בבוקר. כמו שנוהגים לתת קודם לבעלי החיים שברשותנו מזון בבוקר מפאת צער בעלי חיים, כך יש לנהוג גם עם הצמחים שברשותנו.
"האיש על העדה" הוא ספר נפלא שיונח אחר כבוד בספריית ביתי ליד ספרו של שמחה רז "איש צדיק היה" על רבי אריה לוין, לצד ספרו של אבי רט "בעוז ותעצומות" על הרב גורן ויהווה חלק מסדרת רבנים, שכל כך רחוקים מהרבנות וכל כך קרובים לעם.
==
ד"ר יחיאל פריש וידידיה הכהן, "האיש על העדה", סיפור חייו ופועלו של הרב אליהו יוסף שאר-ישוב כהן. הוצאת מכללת שאנן תשע"ג.
ד"ר ניצה דורי היא מרצה בכירה במכללת 'שאנן' לחינוך.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
