כידוע לכולם, בפברואר השנה ביקר פקח בנייה עירוני בווילה שרכשו בראש העין עו"ד ליאת בן-ארי שווקי, המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית ופרקליטת מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) וראש צוות התביעה במשפטו של רה"מ בנימין נתניהו, ובעלה.

הפקח גילה, שבניית הווילה הסתיימה לאחרונה ובמקום בוצע פיצול, כך שנוצרה דירת מגורים בתוך הנכס. הפקח נתן דו"ח.

לפי הדו"ח, הפיצול בוצע ללא אישור או דיווח לרשויות ותוך פתיחת דלת בניגוד לתוכנית מאושרת, ולכן לכאורה מדובר בעבירת בנייה. אגב, החוק מתיר לקיים פיצול בנכסים מסוג זה, רק היה צריך להגיש בקשה מראש, שלא הוגשה. כעת, הבקשה הוגשה וסביר להניח שתאושר. במקביל מתקיים מסלול אכיפתי שתוצאותיו עדיין לא ידועות.

עכשיו, שוו בנפשכם מה היה קורה לכם, אם היו מוצאים אצלכם עבירות בניה? אפילו כאלו שלא הייתם מודעים אליהן? מה היה קורה לכם? קודם כל, הייתם מקבלים את הדו"ח. שנית, רמ"י היתה דורשת מכם לשלם על השימוש החורג בנכס שנים אחורה, 3, 5 ואפילו 7 שנים אחורה וגם קדימה, עניין פעוט שיכול להגיע גם למאות אלפי שקלים ולמוטט עסקים ומשפחות.

אני, כמובן, לא מדבר על כך שאולי אף היו הורסים לכם את מה שבניתם ללא אישור כדי שלא יישאר זכר. איפה היחס לאדם רגיל מן היישוב ואיפה היחס לליאת בן ארי. מדוע היא לא חויבה בשימוש בנכס עד קבלת ההיתר?

אדם רגיל מן היישוב לא היה זוכה לכך. אני יודע זאת, מניסיון. בנוסף, כשדבר המקרה התפרסם בחרה בן ארי להטיל את האחריות למקרה על בעלה. זאת, כשהיא טוענת שאין לה שום מעורבות בהשקעות ובעסקים שלו, וכי הוא אזרח פרטי מהשורה. באמת?

לא יכול להיות שהיא לא נהנית מהפירות שמייצרים נכסיהם הנדל"ניים שלה ושלה בעלה, וגם להתנער מאחריות לגבי אופן ניהולם. ידוע לכל אזרח רגיל שאם ביצע עבירות בנייה, שני בני הזוג סופגים זאת.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

עו"ד ליאת בן ארי במהלך משפט נתניהו (צילום: אברהם בלוך/ סרוגים)

כמי שמכיר את תחומי הנדל"ן והמשפט אני יודע שעבירות בבנייה, כמו אלה שנטען כי בן-ארי שווקי שותפה לביצועה נפוצות מאוד. ביהמ"ש העליון הגדיר אותן בעבר כ"מכת מדינה". ביישובים רבים בארץ ניתן למצוא שלל מבנים שלא נבנו לפי תכנית הבנייה שאושרה במוסדות התכנון – דבר שמסווג כמעט אוטומטית כעבירת בנייה.

ועדיין, המצב כיום הוא שיש לרשויות קושי אמיתי לטפל בתופעה. מבקר המדינה פירסם בחודש שעבר כי 98% מוועדות התכנון בישראל שאמונות על התחום, לא השלימו סקר עבירות בנייה בתחומן, כנדרש בחוק.

עוד מצא כי 58% מהוועדות המקומיות לא הגישו דיווחים כנדרש בחוק ליחידה הארצית לאכיפה על פעולות האכיפה שלהן ב-2018. עוד נאמר כי 47% מהוועדות פועלות עם מספר מפקחים קטן מהתקן, וכי במקרים רבים חסר למפקחים הקיימים ציוד בסיסי לעבודתם.

לכן, הפתרון הוא לא להפחיד ולאיים בקנסות דרקוניים. לבוא ולהרוס מבנים לא חוקיים שנועדו לסייע לאזרח ולא להפוך למקור כספי אלא נהפוך הוא – להרחיב לאזרחים את גבולות הגזרה לשינויי בנייה אצלם, לתת יותר חופש פעולה ולהוריד ביורוקרטיה. כל עוד זה לא פוגע באחר, כל עוד אין שינוי משמעותי – תנו לאנשים לבנות ולהתפתח.

 

משה גרין, יו"ר צומת ויועץ רה"מ לענייני חקלאות והתיישבות