פרויקטור הקורונה פרופסור רוני גמזו בתדרוך לציבור, "א' אלול שהוא ממש השבוע, אני מוטרד. זו מערכת חינוך מורכבת, פחות דואג מבחורי הישיבות, השלכה של הישיבות הקטנות, משרד החינוך מאוד רוצה שהכל יפתח, זה מטריד אותי ויונח על שולחן הממשלה. צריך לחשוב היטב ולא לעשות טעויות".

"שבוע לפני פתיחת שנת הלימודים זה הדד ליין האחרון להחליט עם המתווה, הדיון יהיה עם שר החינוך וזו החלטת ממשלה ושל שרי החינוך הבריאות וראש הממשלה", אמר גמזו.

הוא אמר כי הזמן הקרוב הם יצאו יחד עם משטרת ישראל במבצע אכיפה על מוקדי ההתקהלויות, "הציבור רוצה את זה מאיתנו הוא לא רוצה לראות שלא מפקחים על ההנחיות".

לגבי סגר בחגים טען גמזו: "לפני החגים יש את א' אלול, יש את ה-1 באספטמבר, כל זה יובא על שולחן הממשלה, האם אני יכול עכשיו לומר לכם מה יהיה בחגים? כולנו מבינים את הבעתיות שיש בתנועה בארוחות משפחתיות, אם אנחנו ברמת תחלואה גבוהה בחגים יהיה צורך לחשוב על מגבלות, כרגע זה מוקדם מידי. ברגע שההר עולה מעל ל-1 אני עלול להמליץ על מגבלת התקהלות ותנועה משמעותית יותר."

מבין את החשיבות של אומן לאנשים אבל צריך להבין שזו שנה לא רגילה

על הטיסות לאומן: "הנסיעה לאומן לא ניתן לשלו אותה ולמנוע אותה לחלוטין דרך קונקשיין, אי מניעתם זה עוד סיכון מאחר שאין לנו דרך לשלוט באירוע, בטיסה ושם, אני מכיר את החשיבות לאנשים ולחסידים, אבל אני מכיר את החסידים ויודע שהם יודעים לאזן בין שמירה על הבריאות, ולהבין שאנחנו בשנה מיוחדת וצריך להיזהר פה. אני לא ממליץ לאשר טיסות צ'ארטר המוניות שיכולים לסכן גם כאן וגם באוקראינה".

אומן אריכיון (צילום: נעם רבקין פאנטון/ פלאש 90)

"באירוע בירכא לא טיפל משרד הבריאות, אלא בעיקר פיקוד העורף והקמת הדרייב אין עם הרשות המקומית. אני רוצה את העוצמה הזאת משוכפלת בכל הארץ, בכל המקומות. אני רוצה דגימות מכל החוקרים לכל הארץ. המטרה היא לגדום ולחקור את מי שלא מאומת גם, וקשר בין הדיגומים, למעבדות ולמבודדים. אם מישהו נרשם באתר אינטרנט שהוא נחשף, אני רוצה לחקור את המגעים שלו כמה שיותר מהר. זה מרכיב מאוד משמעותי בטיפול באירוע".

לגבי הציבור הערבי אמר גמזו, "למה כל כך כעסתי, כי כשנכנסתי לתפקיד זה היה לפני חג הקורבן והכתובת הייתה על הקיר. האירוע חייב להיות דרך הרשויות המקומיות. חלק מהמדיניות שלי היא להפסיק לנהל את הקורונה מירושלים, וכשהסתובבתי בירכא, בסכנין וכפר כאסם, חלק מהחיבור הזה הוא הסמכות לפיקוד העורב, שמתחבר עם מודל הרמזור והרשות המקומית. זאת בנייה ארוכה, להוריד את כמות הנדבקים. באוכלוסייה הכללית יש ירידה, זה ירד אגב לפני שנכנסתי לתפקיד, מ1200 ליום לסביב ה800. גם בחבר4ה החרדית יש עמידה במקום, בחרה הערבית יש עליה, שאנחנו יודעים למה זה. אבל אני סומך על הרשויות המקומיות".

"סגרו אולמות אירועים, עברו לחצרות הבתים וזה יצר הדבקה ותחלואה. וגם בן הזמנים עם היציאה של בחורי הישיבה מפה לשם, כל האירועים הללו מכבידים הללו עם מקדם ההר. לא הצלחתי לשלוט ולהוריד בצורה שמרגיע אותי בחברה החרדית והערבית. החברה החרדתית מגלה חוסר אמון גדול מאוד. עצם העובדה שנמנעתי מסגר בערים האדומות בביתר עלית, אלעד, חלקים בבית שמש ובירושלים, זכי זה מרחיק אותם. התחלואה שם גדולה גם בגלל סיבות דמוגרפיות וגם כשלא הולכים להיבדק אי אפשר לקטוע את ההדבקה.

מי שהולך להיבדק אומר, איך אני אחר כך אני אתפרנס ואפשר להבין את זה, אבל לא מצדיק את זה כי אני רואה את ה-20 אחוז חיוביים. זה מקשה מאוד על הפחתת התחלואה".

גמזו בתדרוך (צילומסך)

הוא מדבר על כך פגישה שהייתה לו עם הצוותים הרפואיים ואמר שהוא מצפה להרבה יותר תמיכה באותם צוותים. "אנחנו ממשיכים במתווה שלי שהוא מתווה קשה, כי אני באמת חושב שהדרך של ישראל צריכה בבניית תשתיות ולא בהגבלות וסגר. והם אמרו יש יותר מידי כלכלה בכותרות ואיפה הצוותים הרפואיים והקושי שלהם, אני מאמין שבתי החולים יכולים לעמוד, אבל הם צריכים יותר אהדה ותמיכה בציבור".

הקורונה לא צריכה להיות מטופלת מירושלים

"הדרך הנכונה היא דרך של שיתוף, אני רוצה לראות יותר חיבור של הממשלה עם הציבור בנושא הקורונה בנושא אמון הציבור, במיוחד הציבור החרדי והנפילה שהייתה עם הציבור החרדי. ניהול אירוע הקורונה יכול להיות מהיר רק על ידי הגבלת תנועה מסיבית, אני חושב שהמפתח הוא אחר. המשמעויות של דבר כזה הם כבדות מאוד ולכן אני לא נוקט בזה, זה אומר הורדה הדרגתית, גם את הצעד הזה צריך לשכול כמובן מול בתי החולים. אני מגיע לשרי הממשלה ומציג את המתווים, אבל המתווה האחר יש לו מחירים כבדים, ואני מציע לא לדבוק בו כל כך מהר". גמזו טוען כי ניהול משבר הקורונה לא צריך להיעשות מירושלים, אלא דרך השטח והרשויות המקומיות.