היום (ראשון) הוגשה עתירה לבג"ץ בשם האגודה לזכויות האזרח, מרכז עדאלה, רופאים לזכויות אדם ועמותת פרטיות ישראל, לביטול החוק המסמיך את השב"כ להשתמש ביכולות המעקב ההמוני שהוענקו לו לצורך מעקב אחר נשאי קורונה מאומתים ואחר אזרחים שבו במגע עמם.

בעתירות הקודמות שהגישו האגודה לזכויות האזרח ומרכז עדאלה בנושא, עת המדינה עשתה שימוש בחוק השב"כ לצורך הסמכת השב"כ, פסק בג"ץ כי על הממשלה לחדול מהשימוש בשב"כ וכי עליה לפעול לקידום חוק אם ברצותה להמשיך בהסדר זה.

בג"ץ אף קבע כי יש לבחון את מידתיות ההסדר ולגבש חלופות אזרחיות. לאחר פסק הדין זנחה הממשלה את הרעיון לקדם חוק, בין היתר בשל לחץ של ראש השב"כ, אך עם העלייה במספר החולים המאומתים ביקשה הממשלה מהכנסת לחוקק חוק והוא אכן נחקק בהליך בזק בתחילת יולי כהוראת שעה ל-21 ימים, ולאחר מכן הפכה הוראת השעה הזמנת להוראת שעה קבועה לחצי שנה.

בעתירה טוענים עוה"ד גיל גן-מור ודן יקיר כי החוק אינו חוקתי, שכן הוא מסמיך את השב"כ להשתמש בכלי מעקב המוני קיצוניים שניתנו לו בחוק השב"כ רק לצורכי ביטחון המדינה, ולא למטרות אזרחיות, וכי כלים אלו פוגעים בצורה קשה ומתמשכת בפרטיות ובחירות.

לעמדת הארגונים מדובר באמצעי קיצוני ולא מידתי שהנזק שלו עולה על התועלת, ובמיוחד שיש לו חלופות – בראש ובראשונה – שיפור מערך החקירות האנושיות, אשר הוא מחדל מתמשך, הן בכמות החוקרים והן בכלים שניתנו להם.

"קרוב ל-300 אלף איש הוכנסו לבידוד"

בעתירה צוין כי יש הגזמה בחשיבות שמיחסת המדינה לאמצעי השב"כ. חקירה אפידמיולוגית היא רק אחת מהאסטרטגיות להתמודדות עם המגיפה, ויש אמצעים נוספים לטייב את החקירות האנושיות, שלא ננקטו.

מאז חודשו איכוני השב"כ קרוב ל-300 אלף איש הוכנסו לבידוד בעקבות אמצעי השב"כ, ומעל 60% מההשגות מתקבלות בסופו של דבר, והנזק של השימוש בשב"כ הוא אדיר.

עוד נטען בעתירה כי לצורך ביצוע המעקבים השב"כ מסתמך על מאגר נתוני תקשורת עצום שנוצר מכוח סעיף 11 לחוק השב"כ, וכי ספק אם יצירת מאגר כזה, האוגר דרך קבע נתוני תקשורת רבים של אזרחים תמימים, באופן שמאפשר הפקת מהירה של מידע אישי ואינטימי ביותר, היא חוקית גם כשזה לצרכי ביטחון המדינה, קל וחומר שזה לצורך סיוע בחקירה אפידמיולוגית.

"מאגר חשאי, לא מפוקח ולא שקוף"

המאגר רחב יתר על המידה מהנדרש למשימה, הוא חשאי, לא מפוקח ולא שקוף. לכן מבקשים הארגונים לקבוע כי לא ניתן להסתמך על סעיף 11 לחוק השב"כ לצורכי חוק מעקבי הקורונה.

בעתירה מדגישים הארגונים שהמאבק בקורונה מחייב התמודדות ממושכת ואיזון מורכב בין קיום שגרת החיים לבין ההגנה על בריאות הציבור. אין לראות בו סוגיה של ביטחון לאומי המצדיקה השעיה של זכויות אדם ושימוש בגוף כמו השב"כ, ויש לנהל את המשבר תוך הגנה על הזכויות החוקתיות ובאופן אזרחי.

עו"ד גיל גן-מור מאגודה לזכויות האזרח: "משבר הקורונה הוא משבר אזרחי מורכב ומתסכל שמחייב התמודדות ארוכת טווח וחיוני לעשות זאת תוך שמירה על זכויות האזרחים ועל העקרונות הדמוקרטיים. הסמכת השב"כ לבצע מעקבים היא צעד קיצוני ולא מידתי, שאינו מתקיים באף מדינה דמוקרטית אחרת המתמודדת עם הקורונה".

"מי שמנסה להחדיר לנו לראש את המשוואה שזה "או שב"כ או סגר" מטעה את הציבור, ופונה לפחדים שלנו. יש חלופות אזרחיות וולונטריות שגם שומרות על בריאות האזרחים וגם על פרטיותם וחירותם, והן גם מדויקות יותר באיתור מגע קרוב. נרמול המעקב אחרי אזרחים הוא מדרון חלקלק ולא סתם ציינה הנשיאה חיות בפסק דינה שקיבל את עתירתנו הקודמת בנושא כי זהו "מהלך העשוי להדיר שינה מעיניו של כל שוחר דמוקרטיה"."