זה התחיל כמדומני מסרטון זועם של הרב זמיר כהן, עבר לח"כ סמוטריץ' ועכשיו ארגונים שונים כבר רוצים לצאת ולהפגין נגד תכנית הסאטירה 'היהודים באים'.

הכעס על התכנית היהודים באים, מובנת וברובה גם מצדקת. הם רומסים ברגל גסה את כל קודשי ישראל. שוחטים פרות קדושות שחיטה שאינה כשרה. ובכל זאת תכנית כזאת בנוף הטלוויזיוני שלנו חשובה הרבה יותר מעשרות תכניות ריקות שמשודרות בערוצי הטלוויזיה. הישרדות והאח הגדול עולים לי ישר לראש, אבל לא חסרים תכנים ריקים ללא משמעות.

ידועה אמרתו של יעקב חזן, אחד ממנהיגי מפ"ם והציונות הסוציאליסטית, שאמר בכאב, "רצינו לגדל דור של אפיקורסים וגידלנו דור של עמי ארצות". הוא קונן על דור שלם שאפילו לא יודע במה הוא מורד. באה התכנית היהודים באים ומייצרת קשר למקורות.

נכון זה לא קשר עליו היו חותמים ראשי אגוד ישיבות ההסדר, גם בש"ס וביהדות התורה לא. אבל זה קשר של ציבור חילוני-ישראלי-גדול אל כור מחצבתו. הגם שהוא מתריס ומביע ביקורת, אך הוא עושה זאת אל דמויות מהתנ"ך, התלמוד, המשנה, הרמב"ם ורש"י ועד לראשי הציונות, טרומפלדור, ניל"י, בן גוריון ואבא קובנר.

אפשר לדבר האם ערוץ שידור ציבורי צריך לממן דבר כזה, אפשר לדבר על איזון לתכנים אחרים בתאגיד, אפשר לדבר רבות בכלל על הפוליטיקה, והיצירה הפוליטית ומקומה בשידור הציבורי, אבל התכנית עצמה, היא חלק מהתמודדות, שתכנו אותה רעה, מבזה או איך שתרצו, אבל זה קשר של יהודים בארץ ישראל אל עברם.

אני מעדיף שיצחקו על רבי עקיבא מאשר שלא ידעו במי מדובר. כאשר העולם התלמודי, תנכ"י, יהודי הופך לחלק אינטגרלי מהתרבות שלך, עליו אתה גם צוחק, אתה גם תרצה אחר כך לדעת מי הוא, ומה היה, תראה שלט של רחוב עליו ותרגיש שזה ברור שזה חלק ממך. ההיסטוריה והתרבות היהודית העשירה הופכים ככה להיות חלק מהעולם הישראלי.

שלא לדבר על כך שבדתות פנטיות יותר, כמו האיסלאם, או הנצרות הקדומה, אסור לחלל את הקודש, וכאן אנחנו בלב שיח ליברלי. היהדות לא צריכה לפחד מדבר כזה. יש מספיק כתפיים לדון בזה באומץ. ומוטב קשר של הכרת היהדות, מאשר ניתוק וריקנות מהעבר המפואר של עמנו.

היהודים באים לתרבותם, לא בדרך שהיינו רוצים, זה עדיף מיהודים הולכים ובורחים מעברם ותרבותם.

זאת ההצעה שלי, מוזמנים להתווכח ולהציג תזה אחרת.