אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

פרשת חקת: להשקיע קודם בגושי ההתיישבות

הרב יעקב פילבר לומד מפרשת השבוע כי לא כל יחיד או קבוצת אנשים יכולה להקים לה מאחז או התנחלות על כל גבעה רמה ותחת כל עץ רענן. ההתיישבות צריכה להעשות בגושים

פרשת חקת: להשקיע קודם בגושי ההתיישבות
  פלאש90

כשהגיעו ישראל לגבול האמורי שלחו מלאכים אל סיחון מלך האמורי לבקש ממנו רשות לעבור בארצו, תוך הבטחה מפורשת שלא לפגוע בכל אשר לו. אך סיחון לא זו בלבד שלא נענה לבקשת ישראל אלא יצא לקראתם למלחמה וישראל הכהו לפי חרב וירש את ארצו.

הפניה של ישראל לסיחון היתה מיוזמתם של ישראל מבלי שהיתה להם מחויבות לכך, כמו שפרש"י: "אף על פי שלא נצטוו לשלוח להם לשלום, פתחו להם בשלום". וכך כתב גם הרמב"ן שבקשת משה: "אעברה בארצך" עשה משה מעצמו דרך פיוס. והנה אילו היה סיחון נענה לבקשת משה והיה מניח את ישראל עבור בארצו, היו משה וכל ישראל ממשיכים בדרכם לארץ ישראל וסיחון היה ממשיך להיות מלך על ממלכתו.

על התנהגותם זו של משה וישראל יש לשאול: אפילו לרמב"ם שאינו מונה בספר המצוות שלו את כיבוש הארץ וישובה במנין המצוות, עם זאת הוא פוסק להלכה בהלכות מלכים (פ"ה ה"א): "ואיזו היא מלחמת מצוה? זו מלחמת שבעת עממים". והרי ארץ סיחון היא ארץ האמורי שהיה אחד משבעת העממים, ומדוע לא נלחם משה מלחמת מצוה לכבוש את ארץ האמורי?

ושאלה זו יש לשאול ביתר שאת לפי הרמב"ן שבהשגתו על הרמב"ם בספר המצוות מונה את כיבוש הארץ וישובה כאחת מתרי"ג המצוות, כמו שכתב שם: "שנצטוינו לרשת את הארץ אשר נתן הא־ל יתעלה לאבותינו לאברהם יצחק ויעקב, ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה". והוסיף שם כי "נצטוינו בכיבוש בכל הדורות".

ובמיוחד שהרמב"ן מציין בפירושו (במדבר כא כא): "כי ארץ סיחון ועוג ירושתם של ישראל היתה (שהיו בתוך גבולות ההבטחה) כי לאמורי היא (שהיו משבעת העממין), והיה מן הדין שאם יענו שלום ופתחו להם שיהיה כל העם הנמצא בה להם למס ועבדום". ואם כך מדוע לפי הרמב"ן נמנע משה מלכבוש את ארץ האמורי?

לשמור על גושי ההתיישבות

הנצי"ב בפירושו לתורה מסביר: "שלא היה רצון משה לכבוש ארץ עבר הירדן תחילה מהטעם שישנו בספרי (פ' עקב) שהתרעם הקב"ה על דוד שכבש סוריה תחילה לארץ ישראל". וכוונתו שאין מצוה לכבוש את עבר הירדן לפי שנכבשה ארץ ישראל המערבית, ועל כן לא רצה משה לכתחילה לכבוש את ארץ סיחון. אבל הרמב"ן בפירושו שם כותב פירוש אחר: "אבל משה היה יודע כי ישראל עתה לא יכבשו כל עשרה עממים, והיה חפץ שיהיה כל כבושם מעבר הירדן והלאה שיהיה מושבם יחדושהיא הארץ הטובה אשר היא זבת חלב ודבש".

שתי סיבות נותן הרמב"ן מדוע נמנע משה מלכבוש את ארץ סיחון למרות שהיא מארץ ישראל, מפני שרצה לרכז את ישראל בגושי התישבות ולא לפזרם על פני מרחבים בשני עברי הירדן, והסיבה השניה היא השיקול הכלכלי, שבבחירת החלק שישראל יכבשו ויתיישבו בו, העדיף משה את הארץ היותר הטובה מבחינה כלכלית.

אם אכן לכך התכוון הרמב"ן יש ללמוד מדבריו דבר גדול לדורנו, שאף שיש מצווה לכבוש את כל הארץ, אין מצות "כיבוש הארץ וישובה" מתבצעת בפעם אחת, אלא יש לקיימה בשלבים, ורק לאחר ההתבססות בשלב האחד יש לעבור לשלב הנוסף. וההחלטה מה להקדים למה, גם היא צריכה להיות משוקללת משיקולים שונים, שאחת מהם הוא השיקול הביטחוני ("מושבם יחד"), לבנות את ההתיישבות בדרך שיקל עליה להגן על עצמה, וכן גם השיקול הכלכלי, ("ושהיא הארץ הטובה אשר היא זבת חלב ודבש"), שיכולת הקיום תהיה מבוססת.

ולכאורה לדברי הרמב"ן הללו יש רמז בדברי הכתוב: "לא אגרשנו מפניך בשנה אחת, פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה, מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ" (שמות כג, כט ל). שכבר בצאתם ממצרים הודיע הקב"ה לישראל שכיבוש הארץ יהיה "מעט מעט", והידיעה הזו היתה אחת הסיבות של ישראל לשלוח מרגלים כמו שמובא במדרש תנאים (הובא בתורה שלמה, שמות כג אות שסח): "אמרו לו (המרגלים למשה) לימדתנו רבנו: 'מעט מעט אגרשנו מפניך', הואיל וכך הוא הדבר, צריכים אנו לידע אלו ערים יפות לכבשן תחילה".

אם כנים הדברים יש בהם גם לקח לדורנו, שעם כל אהבתנו לארצנו, לא כל יחיד או קבוצת אנשים יכולה להקים לה מאחז או התנחלות על כל גבעה רמה ותחת כל עץ רענן, מפת ההתיישבות חייבת להיות מבוססת על שיקול דעת רחב, אם גם משוחרר משיקולי התרפסות או התכחשות לזכותנו על הארץ, אבל גם מתחשב בשיקולים עניניים של בטחון אישי ופריסה נכונה להבטחת שליטתנו על מרחבי ארצנו.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
יפה כתב ויפה הורה הרב פילבר! יישר כוחו.
שלמה לוין | 13-06-2013 14:17
2
מהי השקפה חרדית? טוב לדעת...
יוכבד | 13-06-2013 17:44
אם ברצונכם לדעת מהי השקפה חרדית בצורה עמוקה ומקיפה, קיים פורום מחקרי מדעי-היסטורי שדן בכל הנושא הזה ועוד. שמו של הפורום "גאולה בהיסח דעת" בהייד פארק. תרשמו בגוגל את המילים "גאולה בהיסח דעת" ותגיעו לשם. ישנם הרבה נושאים מרתקים ומעניינים בכל הנושא הגדול הזה. חובה לבקר שם!!!