בארה"ב יש תפיסה רווחת שנשיא שנכשל במדיניות פנים פונה להישגים בתחום החוץ. טראמפ בזמן בחירות וכשמסביב כאוס חברתי וסקרים מתנדנדים לרעתו, השיג אמש (רביעי), הסכם שלום בין מדינת ישראל למדינה ערבית.

נכון שהיא לא גובלת בישראל, ונכון שללא הפלסטינים, נושא שעל סדר היום העולמי, אבל כמה אנשים בארה"ב יודעים מה המרחק בין ישראל לדובאי ואבו דאבי?

ההישג בחוץ ובפנים הוא גדול, והוא יכול להציג הסכם שלום (למען האמת נורמליזציה) בין מדינה ישראלית למדינות ערביות, עם אופציה לעוד מדינות בציר הסוני המתון. וטראמפ נכנס למערכת הבחירות כמי שעשה היסטוריה נוספת.

ומה לגבי הישגי נתניהו במהלך הזה והפגיעה בבייס בגלל דחיית הריבונות?

כגודל הציפיות גודל האכזבות. נתניהו הצליח למכור לרבים בציבור שהוא והאיחוד הלאומי חד הם, כשבעצם הוא היה ונשאר ליכודניק. הליכוד, מפלגת ימין מרכז, תמיד תעדיף אינטרסים של המרכז על פני אינטרסים של ארץ ישראל השלמה.

בגין עם מסירת סיני, שרון וההתנתקות, נתניהו שהצביע בעד ההתנתקות, מסר את חברון, נאם את נאום בר אילן. הוא לא שמאל, הוא אינו יוסי ביילין, אבל הוא מרכז-ימין-ביטחוני-פרגמטי שמצליח לשכנע מספר חסידים שוטים שאפילו סמוטריץ' נמצא לשמאלו.

כשמכירים את המציאות נכוחה, לא מתאכזבים בקלות וגם לא קונים כל ספין והבטחה שנשארת אחר כך כמו החיוך של החתול מארץ הפלאות שנותר באוויר שעה שהחתול עצמו כבר חמק מזמן.

הימין האידאולוגי הלך בעקבות פייגלין והתפקד בהמוניו לליכוד, ראשי המועצות ביו"ש, מתייחסים לליכוד, מעבר לעטיני שלטון מפוטמים, כמו למקום בו הם מצאו את ביתם. אבל בפועל הליכודניק הממוצע נאבק בחמת זעם בשמאל על עניינים אחרים מאשר אותם מקדמים מתיישבי יהודה ושומרון. פעמים רבות יש זהות אינטרסים ופעמים רבות לא.

אל תתבלבלו בין השניים (צילומים: פלאש 90)

השאלה עכשיו היא האם נתניהו הרוויח או הפסיד?

בשנים האחרונות נתניהו הבין שלא משנה כמה ביקורת תהיה עליו מהמרכז, אסור לו לאבד את הבסיס הפוליטי שלו. ככל שבנט ניסה לפנות ימינה הוא נצמד אליו ואף ניסה לאגף אותו. אבל נתניהו בסוף צריך להסתמך על תומכי הליכוד "הנאמנים" ועל עוד קבוצה. יתכן ואת התמיכה הזאת הוא יקבל מהימין הביטחוני מדיני. אלו שברחו לבנט בגלל צורת ניהול משבר הקורונה, בתמורה לכאלו שמשבר הריבונות יחלחל אליהם והם יעזבו את נתניהו.

למרבית הציבור הריבונות זאת אחלה הבטחה, אבל לא משהו קיומי שהם הולכים איתו למכולת. הם רוצים יציבות ביטחונית ותו לא. נחלת אבותינו זה באמת משהו עמוק בליבם, אבל אם יהיה שלום והשקט ובטח, הם יבחרו באופציה השנייה.

מתנות בין חברים נתניהו וטראמפ (צילום: קובי גדעון לע"מ)

נתניהו מצטייר פה כמנהיג גדול שמצליח לשנות את המפה הפוליטית העולמית (ואתם מתקטננים איתו על קורונה?). צריך לומר גם ביושר שעצם ההכרזה ההיסטורית בזמנו של טראמפ והדיבורים על הריבונות, שינו את פני ההיסטוריה משיח שכלל כל הזמן את השאלה על מה מוותרים, זה הפך לשיח מתי מחילים. וזה לא דבר מבוטל.

עכשיו יגיעו הסקרים והבדיקות עד כמה המהלך שרקח עם טראמפ ברצון, או כתג מחיר להטבות שהרעיף עליו ישרת או יפגע בנתניהו. האם הוא ידרבן לבחירות, או לאיום בבחירות – כדי להשיג הישגים פוליטיים בתקיעות השלטונית הנוכחית, או שזה יוציא את הרוח המפרשים השטים אל עבר הקלפי?

מה שבטוח שנתניהו יצטרך לעשות חושבים ולבחון את ההשפעה בשטח.