אישורי הכניסה של הפלסטינים לישראל צומצמו באופן משמעותי עם תחילתו של משבר הקורונה, במקום עשרות אלפי פלסטינים שעברו בכל יום, כעת ניתנו אישורים רק למאות או לאלפים בודדים. מי שלא יכול לעבור דרך המעבר עם אישור, מסתנן דרך פרצות בגדר המערכת.
כך לדוגמא במעבר מיתר בכל יום בשגרה עברו כמעט 12,000 פלסטינים לעבודה בישראל אך מאז צמצום המעבר אושרו רק למאות פלסטינים להיכנס.
אלא שהפלסטינים לא נשארים בבית, בכל בוקר עוברים אלפי פלסטינים את הגדר ללא כל הפרעה, אין בידוק ואין סדר וכל איש הטוב בעיניו יעשה.
בהנחיית הדרג המדיני ובשל הקורונה למרות מעברם של אלפי הפועלים באופן לא חוקי, הגדלת המכסות לא נבחנה מחדש ובשטח מונהגת מדיניות של עצימת העין, יוחאי דמרי, ראש המועצה האזורית הר חברון מתקשה לקבל את האדישות:
"בכל יום יוצאים לעבודה אלפי פלסטינים ואף אחד לא בודק אותם, מעבר לבעיה הביטחונית והבטיחותית החמורה, יש כאן גם בעיה בריאותית, אנו לא יודעים אם העובדים שהגיעו מהכפרים אינם חולים בקורונה"
דמרי מוסיף: "ברור לי שיש חשיבות בכך שהפועלים יעבדו ויתפרנסו, אך עצימת העינים אינה הפתרון, ואת הכניסה חובה להסדיר ביטחונית, בטיחותית ובאופן נעים ומכבד"
תגובות
עבודה עברית זה הפתרון.
בניגוד למסתננים עם אישור?
שאלה: אם יהיה סיפוח האם לפלסטינים יהיה מותר לעבור ללא אישור או שהסיפוח הוא רק של הקרקע ללא הפלסטינים?
התשובה המתבקשת מובן שרק על האדמה אף אחד לא צריך לייבא ערבים יש פה מעל ומעבר וחוץ מזה הם צריכים לחזור לבית שלהם לא יודע איפה אבל מה שבטוח הוא לא בן הים לירדן