בשבוע שעבר הופיע באתר סרוגים מאמר בעל הכותרת המאיימת – "בטיפולי המרה עוברים על איסורי תורה". ובכן, על אלו איסורים מדובר?

איסור ראשון, לדברי כותב המאמר – אונאת ממון.

כאשר יגיע אליך נער הנבוך ביחס לנטיותיו וזהותו המינית, אדוני הפסיכולוג, ויבקש ממך לעזור לו לברר האם עשויה להתפתח אצלו יכולת לאהבה ומשיכה לבני המין השני, אסור לך לברר יחד איתו האם יש מקום לסייע לו בעזרת כלים שלמדת מעמיתיך וממחקרים שקראת, או על ידי דרכים שפיתחת מניסיונך בתחום.

יהיה זה עבורך ניסיון קשה. מן הסתם אתה מאמין שהטיפול עשוי להצליח, אולי יש לך אפילו כמה סיפורי הצלחה. אבל, הרי יש סיכוי שהטיפול ייכשל, אתה זוכר? הישמר לך, שלא תקבל תשלום על טיפול שנכשל.

כיוון שהפיתוי לעבור על איסור זה עלול להיות חזק ממך, ואתה ממשיך ואוחז בשיטה זו, החלטנו להקל עליך- נחוקק חוק האוסר זאת, ונאיים עליך בשלילת רישיונך ובעונשים נוספים שייקבעו בחוק. אבל אתה הרי יהודי מאמין, אינך צריך את החוק, הסברנו לך- זה אסור מן התורה. השתכנעת? לא? חכה, מצאנו איסור נוסף עבורך.

האיסור השני, כך נטען שם – אונאת דברים.

אותו נער שעלול להגיע אליך, יתאר בפניך קשיים אדירים: דיכאון, דימוי עצמי נמוך וקושי בקשר עם משפחתו וחבריו, ועם אלוקיו. אם תעלה את האפשרות שהנטייה שלו איננה גזירת גורל אתה פוגע בו, וזאת מכיוון שאינך מקבל אותו כפי שהוא, כפי שבורא העולם החליט לברוא אותו. שלא תעז.

אל תדאג – אתה מוזמן להציע לו זריקות של הורמונים, להמליץ לו שלתקופה מסוימת יגדל שיער וילבש בגדי נערות, אולי שיתעניין בכמה ניתוחים קטנים. כל אלו יעזרו לו לגלות מי הוא באמת. זה מותר, חוקי, ונקי מאונאת דברים.

אותו הכותב שנזעק להציל את ציבור המטפלים מחטאים אשר לדעתו עלולים להשתרבב במעשיהם, פרסם לפני מספר שנים מאמר אחר בו הוא קורא לרבני קהילות שלא להזכיר בפני מי שבחרו לחיות עם בן מינם את האיסור שבדבר. הרי בכל זאת, זה לא שהם עוברים על ספק איסורי אונאה. עבורם, "אונס רחמנא פטריה", הוא קובע שם. ומוסיף (כנראה ברוח הקודש…) – הרי הקב"ה בעצמו יודע להתעלם מהחטאים שלהם.

עולם הפוך? רק שלא יהפכו לנו את התורה.

==

יואל מאייר הוא איש הייטק תושב ירושלים