בחפירות ארכיאולוגיות שניהלה לאחרונה רשות העתיקות יחד עם בני נוער בסמוך לדימונה, לקראת הקמת שדה סולארי ובמימון חברת החשמל, התגלה אתר סיתות צור מהתקופה הפליאוליתית התיכונה (תקופה פרהיסטורית שהתקיימה בין 250 ל-50 אלף שנים לפני זמננו).

מי שסייעו בחשיפת האתר המיוחד מתקופת האבן היו בני נוער תושבי העיר, שהגיעו לעבוד בחפירה כעבודת קיץ בתקופה המאתגרת של הקורונה.

האתר שנחשף בדימונה היה אתר קטן, שאליו הגיעו, כנראה, בני האדם, בעקבות שפע של אבן צור טבעית, שממנה בחרו לסתת את הכלים שלהם. ייחודו של האתר מצוי בטכנולוגיית סיתות הצור שנמצאה בו, המכונה 'לבלואה נובי'. טכנולוגיה זו, מקורה באפריקה, ובמחקר מתחקים אחריה כדי להבין את נתיבי ההגירה של האדם המודרני מאפריקה לשאר העולם, לפני כ-100 אלף שנים.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

צילום אמיל אלג'ם רשות העתיקות
כלי צור מסותתים (צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
אתר החפירות בדימונה (צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)

מנהלות החפירה, הפרהסטוריוניות טליה אבולפיא ומיה אורון מרשות העתיקות: "מדובר בעדות הראשונה לתעשיית כלי הצור המכונה "נובית" בחפירה ארכיאולוגית בארץ. תוצרי הסיתות נשארו ממש במקום המקורי בו האדם ישב ויצר את הכלים. התעשייה מזוהה עם אוכלוסיות האדם המודרני שחיו במזרח אפריקה לפני 150-100 אלף שנה והיגרו משם לרחבי העולם. בעשור האחרון התגלו בחצי האי ערב לא מעט אתרים נוביים. עובדה זו, הובילה חוקרים רבים לטעון שהיציאה של האדם המודרני מאפריקה נעשתה דרך חצי האי ערב. האתר מדימונה מייצג, ככל הנראה, את החדירה הצפונית ביותר של תעשיית כלי הצור הנובים משם, ובכך מסתמן נתיב ההגירה; מאפריקה אל ערב הסעודית, ומשם, אולי, אל הנגב."החפירה התקיימה במקביל להתמודדות עם אתגרי הקורונה.

סבטלנה טליס, ארכיאולוגית מחוז נגב צפוני ברשות העתיקות, "דימונה היא אחד היישובים שנפגעו קשה בשלב השני של הקורונה, ועמדה על סף סגר. בני הנוער מדימונה ניצלו את חופשת הקיץ לעבודה בחפירה, וחלקם אף סייעו כך למשפחותיהם. הם עזרו בחשיפתו של אתר חשוב במיוחד, וזאת במסגרת פרויקט ההנחלה אותו מקדמת רשות העתיקות בשנים האחרונות, שמבקש לקרב את בני הנוער למורשת ששייכת להם".