למרות שבמגילת העצמאות ישראל הוכרזה כמדינה יהודית, בשנים האחרונות השמאל הישראלי מוביל בעצמה את הפיכתה למדינה דמוקרטית. במאבק בין שני ערכיה של ישראל: יהודית ודמוקרטית, ממשלת נתניהו-גנץ עם השותפות החרדיות הכריעו כי הדמוקרטית עומדת בראש והיהודית נדחקת החוצה.

גם מול נתוני התחלואה, ולמרות סגירת אולמות האירועים, אירועי התרבות ועוד, ראש הממשלה החליפי בני גנץ  ושר המשפטים אבי ניסנקורן מודיעים מעל כל במה כי גם בתקנות הקורונה הם ימשיכו לאפשר את ההפגנות, כפי שהתבטא גנץ בישיבת הממשלה.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

(צילום: חיים גולדברג\סרוגים)

15,000 איש בכיכר פריז, 20 אנשים בכותל

בזמן שבעשרות אלפי בתי הכנסת בישראל אסור להתכנס יותר מ-10 אנשים בתוך היכל התפילה, ומחוץ לבית הכנסת מותר להתקהל רק עד 20 איש, אנשי דת הדמוקרטיה מאפשרים ל-15,000 איש להתקבץ בצפיפות בכיכר פריז כדי למחות נגד נתניהו. בזמן שמול בית ראש הממשלה מקיימים חוגי יוגה ומדיטיציה, ברחבת הכותל מגבילים את הכניסה לשני מניינים בקפסולה וסוגרים את השערים, גם כשבאים אלפי אנשים לתפילות תשעה באב.

עד 20 איש. הכותל המערבי בתשעה באב (מענדי הכטמן/פלאש90)

אילו הייתה זו ממשלת חילונים עוד אפשר היה להבין איך ולמה נרמסה היהדות במדינת ישראל, אבל בממשלה הזו חברות גם המפלגות החרדיות, וגם מספר הח"כים והשרים מהליכוד וכחול לבן שמזהים את עצמם כדתיים הוא גבוה יחסית (כשהם מתרברבים שבמפלגה שלהם יש יותר סרוגים מאשר בימינה). דווקא במשמרת שלהם, אנחנו רואים איך "דת הדמוקרטיה" דוחקת את "הדת היהודית", ומשליכה אותה לקרן זווית.

הדמוקרטים ניצחו את היהודים (אוליביה פיטוסי/פלאש90)

"חופש ההפגנה זו זכות קדושה", צוטט בני גנץ בישיבת הממשלה, חבל שאף אחד מחברי הקואליציה הדתיים והחרדים לא יכול לעמוד על כך שהחופש להתפלל במניין גדול הוא גם זכות קדושה. במאבק בין יהודית ודמוקרטית, הפסדנו זמנית, ישראל כעת היא מדינה יותר דמוקרטית ופחות יהודית.