אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

יותר מתשובה אחת: מתי בדיוק נחרב בית המקדש?

על פי המסורת, בתשעה באב חרבו גם בית המקדש הראשון וגם בית המקדש השני, אבל עיון במקורות ובטקסטים היסטוריים מציע תאריכים נוספים

יותר מתשובה אחת: מתי בדיוק נחרב בית המקדש?
  צילום: Seth Aronstam/ שאטרסטוק

היום העצוב ביותר בלוח השנה היהודי כבר 2,000 שנה הינו התשיעי לחודש אב, הידוע כצום ט' באב.

יום זה הוא חלק מסדרה של ארבעה צומות שנקבעו לזכר חורבן יהודה על ידי הבבלים, בשנת 586 לפני הספירה. את הצומות מזכיר הנביא זכריה, שפעל בתחילת ימי בית שני. לפי דבריו, בעתיד, כשתשוב ותבנה יהודה, יהפכו ימי הצום הללו לימי שמחה: "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ. (זכריה ח יט)

כל אחד מהצומות הללו מנציח שלב מסוים בחורבנה של יהודה: צום העשירי (עשרה בטבת, הוא החודש העשירי לפי המניין המקראי) מציין את תחילת המצור על ירושלים; צום הרביעי (י"ז בתמוז) מציין את היום בו בקעו הבבלים את חומות העיר; צום החמישי (ט' באב) מציין את חורבן בית המקדש; וצום השביעי (צום גדליה, ג' בתשרי) מציין את רצח גדליה בן אחיקם, המושל היהודי האחרון של יהודה לפני תקופה הפרסית.

התאריכים המדויקים של הצומות שצוינו לעיל לקוחים ממסורת חז"ל. לחלקם יש מקור שמציין את התאריך המדויק, באחרים אפשר להתחקות אחר תהליך הקביעה, אבל ט' באב הוא המורכב מכולם. לפי מסורת חז"ל במשנה בתענית, שני המקדשים נחרבו בו: "בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ, וחרב הבית בראשונה ובשנייה, ונלכדה ביתר, ונחרשה העיר".

Photo by Mendy Hechtman/Flash90

אלא שבפסוקי המקרא לא נזכר התאריך תשעה באב. למעשה, שני מקורות מקראיים מדווחים על שני תאריכים שונים. לפי ספר ירמיה נחרב בית המקדש הראשון בעשירי באב: "וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים עָמַד לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּבֶל בִּירוּשָׁלָ‍ִם. וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל בָּתֵּי יְרוּשָׁלַ‍ִם וְאֶת כָּל בֵּית הַגָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ". (נב יב–יג)

ולעומת זאת, בפרק כב בספר מלכים ב', המקביל בניסוחיו לפסוקים מירמיה (מדובר כנראה בשני פרקים השואבים ממקור דומה), נאמר כי המקדש נחרב בשבעה לחודש אב: "וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים עֶבֶד מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלָ‍ִם. וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל בָּתֵּי יְרוּשָׁלַ‍ִם וְאֶת כָּל בֵּית גָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ". (מלכים ב כב ח–ט)

אם כן, לא רק שהמקרא אינו מזכיר את תשעה באב כיום חורבן הבית, אלא שיש סתירה בין המקורות השונים לגבי השאלה מתי אכן נחרב. חז"ל אכן מנסים להתמודד עם השוני בפסוקים, כפי שעולה מדברי התלמוד הבבלי במסכת תענית: "בשבעה בו נכנסו גויים להיכל ואכלו ושתו וקירקרו בו [שביעי] שמיני ותשיעי, עד שפנה היום… לעיתותי ערב הציתו בו את האור ונשרף עם שקיעת החמה ובעשור לחדש".

כלומר, הסיפור "מותח" את החורבן בין השביעי ועד לעשירי בחודש אב, בראש ובראשונה כדי לתרץ את הסתירה בין הפסוקים בירמיה לאלו שבספר מלכים. אבל טמון כאן גם ניסיון להסביר את ההלכה החז"לית לפיה צמים בתשעה באב: בתשעה באב, מעט לפני סוף היום, הוצתה האש שכילתה את המקדש לאחר השקיעה, בעשור לחודש.

דומה שהסוגיה עצמה ערה לחולשת ההסבר ההיסטורי הזה, וממשיכה: "והינו דאמר רבן יוחנן בן זכאי: 'אלמלא הייתי באותו הדור לא קבעתיו אלא בעשירי'. ורבנן: אתחלתא דפורענותא עיקר [לפי חכמים, תחילת הפורענות היא העיקר]".

בית ראשון ובית שני

ואולי נקבע ט' באב לפי חורבן בית שני, שכבני התקופה, חז"ל כנראה הכירו את התאריך? במבט ראשון נדמה שאין הדבר כך, שכן לפי דברי יוספוס פלביוס בספר "מלחמת היהודים", בית המקדש השני נחרב בעשירי באב. אלו דברים שיש להתייחס אליהם בכובד ראש, שכן הם נמסרים מפיו של היסטוריון שהיה עד למאורעות התקופה. אלא שיש גם סיבה לפקפק בקביעה זו, שכן בהמשך הוא כותב: "ומי לא ישתומם על מועד החרבן הנכון לתקופת הזמנים? כי קץ הבית השני שמר – כאשר אמרתי למעלה – את החודש ואת היום, אשר בו נשרף הבית הראשון בידי הבבלים".

כנראה שהיה חשוב ליוספוס להראות שיד ההשגחה השמיימית הייתה בהריסת המקדש, וסימן לכך הוא ששני הבתים נחרבו בדיוק באותו תאריך. מסיבה זו, ייתכן שגם אם המקדש השני נשרף בתשיעי לאב, יוספוס התפתה לשנות את התאריך ביום אחד בלבד, כדי שזה יהלום את התאריך המקראי של חורבן הבית הראשון (עשירי באב, לפי הכתוב בירמיהו).

אם נכון הדבר, ייתכן שחז"ל פעלו באותו אופן, רק הפוך: הם בקשו להתאים את התאריך המקראי לזה של המסורת הרבנית על חורבן הבית השני, על ידי הקדמת חורבן הבית הראשון ביום אחד וציון של שניהם בתשעה באב. במילים אחרות: ייתכן כי שני הבתים לא נחרבו בדיוק באותו תאריך, אלא בהפרש קצר: המקדש הראשון בעשירי (או בשביעי) באב, ואילו המקדש השני בתשיעי בו. זוהי כמובן השערה בלבד, שלעת עתה לא ניתן להוכיחה, אך אם היא נכונה נובע מכך שהזכרון היהודי העממי, המגולם בצום, כוחו עולה על רעיונותיהם וכתביהם של סופרים והיסטוריונים.

 

הרב ד"ר זאב פרבר הוא עמית מחקר במכון שלום הרטמן. המאמר המלא פורסם באתר המכון.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
יום צום שישה מעם
משה אהרון | 30-07-2020 13:00
. יום : שישה מעם בסד. כשם האדם מחפש את האלוהים. כך האלוהים מחפש תדיר את האדם . וזה כל מעייניו של הבורא - האדם. הקריאה הבראשיתית לאדם : אייכה. מנסרת תדיר בחלל ההוייה של הקיום האנושי. בניגוד למה שהורגלתי לקבה אין כל סימפאטיה לאבנים. ולא למה שנבנה מהם - שני בתי מקדש. בכלל האבנים כבר אז לא נדבקו זו בזו. הקבה כאמור מחפש את האדם . והנה לעניות דעתי,היה לו לזרה שמתאבלים אלפיים שנה על בתים חרבים מאליהם ולא למשל על חורבן בניו - על השואה האיומה . שעליה ניבא משה בסוף נאומו בפרשת וילך...... לקבה חסר ההשתתפות באבלו שלו על השואה האיומה על חורבן ששת המליונים. אז תצומו ביום שישה מעם [בתשעה באב] ותתאבלו על חורבן העם בשואה ובשאר הפוגרומים . זו הדרך הישירה והקצרה ביותר לבניין הבית השלישי. משה  אהרון
2
למה לפקפק בחז''ל...
י | 30-07-2020 22:25
למה לפקפק בחז''ל במיוחד כשלא צריך. דווקא הפוך לחז''ל ידוע שתחילת החורבן היה בתשעה באב וזה דבר שנשמר בפרט כשנקבע צום, אבל היום בו ראו את החורבן היה העשירי והוא המצויין בירמיה ואצל יוספוס פלביוס