בית הדין הרבני בתל אביב התיר לפרסום את שמם של חיים יהודה הופמן אשר מסרב לתת גט לאשתו ובכך מעגן אותה, וכן את שמו של אביו, יעקב הופמן אשר עומד מאחורי סירוב בנו לתת גט לעגונה.

בעבר קבע בית הדין כי יעקב הופמן הוא מעגנה האמתי של כלתו, וכי הוא העומד מאחורי סרבנותו האכזרית וחסרת הפשר של בנו לקיים את פסק הדין אשר חייב לשחררה בגט. ערעור שהוגש על פסק דין זה נדחה, והיועץ המשפטי לממשלה הורה לפתוח בחקירה פלילית נגד יעקב הופמן בחשד לשידול בנו להפרת הוראה חוקית למתן גט לאשתו.

יעקב הופמן עתר לבג"ץ נגד החלטת היועץ, אך עתירתו נדחתה תוך שהשופט יצחק עמית כותב בפסק הדין כי: "כל הסאגה שבפנינו לא הייתה באה לעולם אילו מלכתחילה הכריז העותר כי הוא עומד לרשות בית הדין וישתף פעולה בכל הנדרש על מנת לחלץ גט מבנו הסורר".

"במקום זאת, וכפי שניתן  התרשם מפסקי הדין המקיפים והיסודיים של בתי הדין, בחר העותר התעמת שוב ושוב עם הדיינים, באופן שלא ניתן להגדרה אלא כעזות מצח וכניסיון להלך אימים על בית הדין. וכזאת לא ייעשה במקומותינו".

לאחר מכן, לפני כשנתיים, הטיל בית הדין על יעקב הופמן קנס יומי על סך 5,000 שקלים עד ליום שבו העגונה תקבל גט. ערעור בנושא נדחה על ידי בית הדין הרבני הגדול, וניסיון לבטל את הקנס נדחה בבית המשפט העליון.

"שיאים חדשים של פגיעה כואבת"

מפסק הדין של שופט העליון דוד מינץ עולה תמונה עגומה: "נדמה שפרשה זו מגלה שיאים חדשים של פגיעה כואבת בחייה של אישה אשר לא שפר עליה גורלה, ובהיותה אם צעירה לשני ילדים קטינים ספגה אירוע מוחי קשה שלאחריו נותרה נכה ומוגבלת. אישהּ נטשהּ, מתנכר לה ומסרב לשחררהּ לחופשי מזה שנים".

"נסיבות העניין אינן מגלות כל עילה להתערבות בהכרעותיהן העובדתיות המפורטות של בית הדין הרבני האזורי ובית הדין הרבני הגדול, על פיהן בידי המבקש נתון המפתח – ואם לא המפתח אזי לפחות הפתח – להביא לסיומה של הפרשה. אלא שהוא ממאן לעשות זאת. פעם אחר פעם, בחרי אף ובעזות מצח".

ההליך המשפטי מלווה בקמפיין תקשורתי אגרסיבי מסולף

בית הדין הרבני ציין כי: "מזה למעלה מארבע שנים מלווה את ההליך המשפטי קמפיין תקשורתי אגרסיבי המסלף באופן מכוון, מגמתי ושיטתי עובדות יסוד בפרשיית עיגון חמורה זו. במסגרת קמפיין זה מתפרסמות מעת לעת בעיתונות הישראלית הכללית ובאתרי אינטרנט – בדגש על כאלה שקהל היעד שלהם דתי וחרדי – ידיעות מגמתיות כמו גם 'כתבות שער' שתכליתן, לכאורה, להכשיל את ההליך השיפוטי ולהשפיע על תוצאותיו".

בשל כל זאת, בית הדין נעתר לבקשת העגונה לפרסום שמותיהם של בעלה המעגן ואביו, חיים יהודה הופמן ויעקב הופמן, וחתם במילים: "כל המתיר עגונה אחת בזמן הזה כאלו בנה אחת מחורבות ירושלים העליונה".

פרקליטה של מסורבת הגט, עו״ד פרופ׳ אביעד הכהן אמר בתגובה להחלטה: "פרסום שמו של האב המעגן ובנו הם צעד מתבקש. לא ייתכן שאנשים שאחראים לעיגון האישה 15 שנה מפטירים כדאשתקד וממשיכים לחיות את חייהם כאילו לא אירע דבר. הגיע הזמן ששמם יונצח לדראון עולם עד שישחררו את האישה ממאסר העיגון שהיא נתונה בו בגללם".

בניגוד לפסיקת בית הדין, המתאר מציאות מזעזעת בה נקבע כי האב הוא המעגן האמיתי של כלתו,  בסביבתו של האב ברכו על ההחלטה וטענו כי "מאמציה של האישה לקבל גט צריכים היו, וחייבים היום להיות מופנים כלפי הגורם היחיד שיכול לתת את הגט, קרי הבעל, וחבל כי בית הדין פועל בצורה הפוכה ללא קשר למציאות לעצם פרסום שמו".

עוד הוסיפו כי לאחרונה נאלץ לשלם קנס בסך כמיליון וחצי שקלים על האשמות של בית הדין שהוא מעורב בעיכוב הגט וטענו כי "אם תמונתו של גורג' וושינגטון על גבי מאות אלפי שטרות לא הועילה כדי לשכנע את בנו ליתן גט, האם תמונתו של האב תועיל?".

לדבריהם, האב היה שותף לבקשה לפרסם את הפרטים המזהים של בנו בניסיון להפעיל עליו לחץ לתת לאשתו גט. האב הצהיר כבר לפני כחודש כי הוא מסכים לכך ואף טען כי כבר פעל נגד בנו בארצות-הברית באופנים דומים כדי שייתן לה גט, ואף הביא לפיטוריו מעבודתו, נידויו על ידי אחיו ומשפחתו, החרמתו מאירועים משפחתיים חשובים ועוד.