בית המשפט השלום בירושלים זיכה את ר', צעיר המתגורר ביצהר, מאישום בהפרת צו מנהלי של אלוף פיקוד העורף, שאסר עליו להיפגש עם חבריו.

הסיפור התחיל לפני כארבע שנים, במאי 2016, כאשר בלשי המפלג לפשיעה לאומנית של מחוז ש"י במשטרה דפקו על דלת בית הוריו של ר' ומסרו לו צו הגבלה מנהלי החתום על-ידי אלוף פיקוד העורף, שאסר עליו ליצור קשר ישיר או עקיף עם 33 צעירים נוספים תושבי מאחזים ביהודה ושומרון.

הצעיר אמר בבית המשפט: "עד היום אני לא יודע למה נתנו לי צו, פתאום באו אליי שוטרים ואמרו שאסור לי ככה וככה. בחקירה לפחות אומרים לאדם במה הוא חשוד, וכאן אף אחד לא הסביר למה נותנים לי צו כזה".

כחלק מהפעילות השגרתית, מפלג לפשיעה לאומנית בימ"ר מחוז ש"י עוקב אחרי צעירים שהוצאו נגדם צווי הגבלה מנהליים על מנת לתפוס אותם בזמן ההפרה ולהביאם לדין פלילי.

כך היה גם במקרה של ר'. בלשים עטו עליו ועל חבריו עת היו במסעדה ברח' יפו בירושלים, וטענו כי כי תוך מארב שעשו על סמך מידע מודיעיני, הם ראו את ר' מפר את הצו המנהלי בכך שהוא יושב סביב אותו שולחן עם חברו מ', עמו נאסר עליו ליצור קשר, וצעירים נוספים אשר שוחחו ביניהם.

התביעה המשטרתית הגישה כנגד ר' כתב אישום ובו נטען שר' הפר את הצו המנהלי בכך שישב על מ' באותה מסעדה ברח' יפו. ר', שיוצג ע"י עו"ד יצחק בם, טען כי לא הפר את הצו ולא יצר קשר עם מ'.

השוטרים לא טרחו לתעד את האירוע

בעדותו, ר' סיפר שהוא הסתובב עם חברים נוספים, עמם מותר היה לו להיות בקשר ונכנס למסעדה כדי להזמין אוכל, בעוד חבריו התיישבו סביב אחד השולחנות מחוץ למסעדה, לידו ישב גם מ' שנאסר על ר' ליצור עמו קשר. כאשר יצא מן המסעדה ועוד לפני שניגש, לשולחן עוכב בידי בלשים.

בפסק הדין של בית משפט השלום מתגלה תמונה מטרידה: השוטרים שטענו שר' הפר את הצו המנהלי וצילמו את המעצר, לא טרחו לתעד את האירוע בצילומים שיגבו את טענותיהם כי הצו המנהלי אכן הופר.

בפני בית המשפט לא הוצג שום צילום מן התצפית והמארב שעשו השוטרים. השוטר, שטען כי עקב אחר החבורה, לא ידע לומר אם כל החבורה ישבה סביב השולחן, ולא אם כל החבורה הגיעה יחד, או שהיו כמה קבוצות שהגיעו זו אחר זו.

באופן גרוטסקי, כאשר ר' נעצר הוא נחקר על כך שיצר קשר עם נ', שלא היה קשור לצו ההגבלה ושעמו לא היה לו איסור יצירת קשר, ורק לאחר זמן מה החוקר שינה את החשד.

עו"ד יצחק בם: משקיעים 60 מיליון ש"ח בשנה בכדי לעקוב אחרי נערים בעלי פאות (יח"צ)

החוקר הכניס למילים לפיו של הנחקר

השופט תקף את ההתנהלות נגד ר': "ככל שהייתה כוונה לאסור נוכחות על הנאשם באותו מקום על מ', או לאסור התקרבות אליו, ההוראה החוקית (הצו המנהלי, א"ב) הייתה צריכה לציין זאת במפורש". השופט המשיך והבהיר למשטרה כי "אין בסמכות המסורה למפקד הצבאי כדי לאסור איסור שכזה".

בהתייחס לחקירתו של ר', התייחס השופט להקלטת החקירה בה נשמע ר' מתעקש כי החוקר יכתוב את המילים שהוא אומר, בעוד החוקר משיב לו במילים: "אני לא רושם את כל מה שאתר אומר", "אל תגיד לי מה לעשות", "אני לא קלדנית". "אינני סבור כי יש לציין לשבח את השוטר על כך שבסוף יום נאות למחוק מילים שכלל לא נאמרו על ידי הנאשם", כתב השופט בציניות. "טוב היה עושה אם כלל לא היה שם מילים משמעותיות בפיו של הנאשם, ונאות לרשום מפי הנאשם את דבריו שלו כפי שהוא אמר אותם".

גם יחידת התביעות המשטרתית, שהגישה את כתב האישום חטפה ביקורת. "שהות בתוך מסעדה אחת כשלעצמה, ללא כל תיאור של המרחק בין האנשים וללא תיאור של קשר כלשהו ביניהם, אינה מלמדת על יצירת קשר ואינה מהווה יצירת קשר. לכן, העובדות המתוארות בכתב האישום, על פי לשונו, אינן מהוות עבירה" קבע השופט.

בסופו של יום, בית המשפט קיבל את טענותיו של עו"ד יצחק בם וזיכה את ר' הן מכיוון שלא הוכח שר' הפר את הצו והן מכיוון שכתב האישום נוסח באופן לקוי.

הכנסת מילים לפיו של הנחקר (Sraya Diamant/Flash90)

"למה המדינה צריכה להשקיע 60 מיליון ש"ח בכדי לעקוב אחרי נערים בעלי פאות?"

ממסמכים שהגיעו למערכת סרוגים עולה כי היחידה מרכזית של מחוז ש"י שחקרה את התיק תוקצבה ב-46.4 מיליון ש"ח בשנת 2016 (שנה בה נחקר תיקו של ר') וטיפלה ב-119 תיקים באותה שנה, שתיקו של ר' היה אחד מהם. בשנת 2018 תקציב הימ"ר עלה ל-60 מיליון ש"ח, זאת למרות שמספר התיקים שנחקרו על ידי הימ"ר לא השתנה.

עו"ד יצחק בם אשר ייצג את ר' נמסר: "פסק הדין של בית המשפט מתאר רשלנות מצד ימ"ר פשיעה לאומנית לכל אורך ההליך וזלזול בתפקיד, בזכויות החשוד ובאינטליגנציה של בית המשפט. השוטרים, שמתוקצבים ב-60 מיליון ש"ח בשנה לא טרחו להביא איתם מצלמה לפעילותם, החוקר זלזל בזכויותיו של החשוד ולא תיעד במדויק את הודעתו".

"כתב האישום נוסח ברישול, ומעל הכל מרחפת השאלה, למה המדינה צריכה להשקיע 60 מיליון ש"ח בשנה ביחידה שעיקר משימתה היא לעקוב אחרי נערים בעלי פאות, שמא הם יושבים אחד עם השני במסעדה בניגוד לצווים הזויים המבוססים על תקנות שעת חירום מנדטוריות. מדובר בבזבוז זמן וכסף ציבורי על משימה מיותרת שמבצעים אותה שוטרים שמזלזלים במשימתם ובחוק".