נדמה לפעמים שהמרוץ לרבנות הראשית הפך לטלנובלה ברשות התורה.

לפני מספר חודשים הציע הרב חיים דרוקמן את הרב יעקב אריאל כמועמד יחיד לראשות הרבנות אך לפני כשבוע, לאחר מסע דה לגיטימציה ארוך מצד המפלגות החילוניות בכנסת, התברר סופית כי 'דיל עמאר- אריאל' שהבטיח לרב הראשי הספרדי כהונה שניה בתמורה להעלאת הגיל כך שהרב אריאל בן ה-79 יוכל להתמודד, נפל, והמועמדים החדשים חזרו למשחק.

הרב דרוקמן, שמדבר על דברים מסוימים לראשונה בראיון ל'שביעי', לא מבין מדוע הדיל המדובר זכה לכל כך הרבה קיתונות של בוז וטוען שמדובר בהפסד של כולנו ובמהלך מתבקש.

קשה לתפוס את הרב דרוקמן בימים אלו. בשבע בבוקר הוא בסיור, בעשר בפגישה ובשתיים עשרה הוא כבר בדרך לקשת לחתונה. גם בחצות הלילה הוא לא נח ונפגש עם הפוליטיקאים הבכירים ביותר. מדי פעם בזמן הריאיון מצלצל הטלפון והעוזר קופץ פנימה לומר "ח"כ מוטי יוגב על הקו".

לשאלה מתי הוא ישן הוא מגיב בחיוך, לוקח לגימה מכוס הקפה ומסדר את שולחנו. בצד אחד שוכבת ערמה של חומשי במדבר, מצד השני ספר ישן בשם 'אלימה רבתי' וצמוד אליו עיתון 'ישראל היום'. ליד הכוס עומד רשמקול ישן בצבע כסף ואייפון חדיש עם כיסוי ירקרק. ספרא וסיפא ירדו כרוכים יחד מן השמיים. הוא ממתין מעט לאחר כל שאלה ועונה באורך רוח שרק זקן רבני הציונות הדתית מסוגל לו למרות הלחץ הרב בו הוא נמצא.

"אני בכלל לא מבין מה זה 'דיל' ולמה זה קשור לפוליטיקה", הוא אומר "לא מדובר על מהלך נגד אף אחד אלא כולו בעד. חשבתי שהמועמד המתאים ביותר להיות רב ראשי לישראל הוא הרב אריאל.  היו כמה מועמדים ומבחינתי היה ברור לי שמועמדותו של הרב אריאל היא בכמה קומות מעל המועמדים האחרים. עם כל הכבוד שאני רוחש לכל אחד ואחד מהם. היה ברור שכשהרב אריאל הוא המועמד להיות הרב הראשי ממילא לא יהיו מועמדים אחרים. שכל אחד מבין את מקומו ואת חלקו לעומת מקומו של הרב אריאל".

הרב אריאל לא מבוגר מדי בעינייך?

כל שאלת הגיל היא משהו הזוי. הגיוני לגמרי שנשיא יכול להיות בן תשעים, ואני חושב שהנשיא פרס ממלא את תפקידו יפה ביותר. היה לנו ראש ממשלה בן 82, ותפקידו של ראש ממשלה להוציא את צה"ל למלחמה ונוגע בענייני חיים ומוות. אין בעיה שראש ממשלה יכהן בגיל 82 וגם אין עיכוב שיהיה אפילו יותר מבוגר, אבל רב צריך להיות צוציק? הוא לא יכול להיות בן למעלה מ – 70? זה מצב בלתי הגיוני לחלוטין.

"כל כך מתבקש להוריד את הסעיף של הגיל. המחוקקים קבעו את הגיל בהתאם לצורך של התקופה וחבל שלא הורידו את ההגבלה הזו עד היום, אבל עכשיו העניין עלה על הפרק. לא מדובר במשהו פרסונאלי אלא להפך. כשהכניסו את עניין הגיל זה היה פרסונאלי. אם היו מורידים את הנושא של הגיל היו גם מועמדים נוספים שיכלו להתמודד".

ביום ראשון פורסם כי חוק עמאר אושר בידי ועדת השרים לחקיקה כדי שיוכל להתמודד לקדנציה נוספת. אתה בעד המהלך?

"באותו חוק שנוגע לעניין הגיל גם קבעו שרב ראשי לא יוכל לכהן במשרה במשך יותר מקדנציה אחת. אין שום סיבה שרב ראשי שמצליח בתפקידו לא יכול להתמודד מחדש. אין בכך שום הגיון. אדם שנכנס לתפקיד כזה הוא אדם שצבר ניסיון רב, הוכיח את עצמו. למה שלא יוכל להתמודד עוד פעם? לכן מן הראוי להסיר את ההגבלה הזו".

בתחילת המרוץ לראשות הרב הראשי נדמה היה שרבני הציונות הדתית ויתרו מראש על תפקיד הרב הספרדי. בעקבות נפילת הדיל נפתחו שוב האופציות ושמות החלו להתעופף באוויר. אחד מהם הוא שמו של רב העיר צפת, הרב שמואל אליהו. בתזמון מושלם כמעט, מצלצל הסלולרי של הרב דרוקמן במהלך הראיון. הרב מביט בטלפון ומכבה את הצלצול. באותיות מבהיקות ממשיך השם להבהב: 'הרב שמואל אליהו'. הרטט ממשיך. צלצול השכמה.

"הרב שמואל אליהו וודאי ראוי להיות רב ראשי אבל לא על זה אנחנו מדברים. הבעיה במציאות היא שלא מספיק לרצות אלא צריכה להיות אפשרות גם לממש את הרצון. העובדה היא שבעשרים השנים האחרונות כמעט שום רב מהציונות הדתית לא יכול היה לקבל משרה רבנית במדינת ישראל כשש"ס שלטו במשרד הדתות. זוהי עובדה. הדרך היחידה היא בהסכמה עם ש"ס כשהרב האשכנזי יהיה מהציונות הדתית והרב הספרדי יישאר בש"ס. אני מקווה מאוד שהמציאות הזו תשתנה אבל דבר כזה לא קורה בן לילה. אי אפשר ללחוץ על כפתור ולקבל הכל".

אולי הגיע הזמן למנות רב אחד כרב הראשי?

"הזמן עדיין לא כשר לכך. יכול להיות שיבוא יום ונגיע למצב כזה אך מהלך כזה לא ניתן להיעשות באמצעים טכניים וחוקתיים. המציאות, ברוך השם, היא שאנחנו חיים בתקופה של קיבוץ גלויות ואחרי גלות כל כך ארוכה בה היינו מפוזרים בארבעת כנפות תבל יש מנהגים שונים והוראות שונות בהלכה, מן הראוי שבראש הפירמידה ההלכתית הדתית של מדינת ישראל יעמדו שניים. אם היו קובעים היום בחוק שיהיה רב ראשי אחד חלק ניכר מהציבור היה מרגיש מאוד פגוע ומקופח וזה לא משנה בכלל איזה חלק".

משרדו של הרב דרוקמן נמצא רק דלת לבנה אחת מסלון ביתו ביישוב מרכז שפירא. עצים ירוקים מקיפים את הבית הגדול עם גג הרעפים האדומה ועץ הדקל בחזית. בצד המערבי של הבית יושב הרב מול שולחן גדול עטוף מפת שבת לבנה, יושב על כיסא משרדי שחור פשוט, מולו שורות של שולחנות פלסטיק וספסלי עץ שמחכים לתלמידים, על הקירות מאות ספרים משומשים, חלקם בלויים מרוב שימוש. מאחורי הרב מביט בי הרב אברהם יצחק הכהן קוק בעיניו החודרות. קשה להאמין שרק לפני שבועיים, ערב ישיבת וועדת השרים לחקיקה, נפגשו במקום זה בכירי הרבנים הציוניים דתיים ודנו בעתידה של הרבנות. יש שטוענים שבפגישה עסקו הרבנים בהדחת הרב סתיו מההתמודדות. מתנגדי הדיל גם טענו שהשתתפות הרבנים איגרא ושפירא באותה ישיבה מרמזת על ניגוד עניינים. הרב דרוקמן דוחה את הטענות.

"ההתכנסות הייתה לכבודו של הרב אריאל ולא בשביל אף אחד מהמועמדים האחרים. אני רואה לחיוב את שני המועמדים האחרים שהורידו את מועמדותם כשהרב אריאל היה מועמד והם באו להשתתף כמו אחרים  לכבודו של הרב אריאל".

והרב סתיו עשה טעות שהוא לא עשה כמוהם?

"אני לא דן אנשים, בוודאי לא בתקשורת, על טעויותיהם. אבל אני רק אומר שאני חושב שיפה מאוד שהשניים באו להגיד: 'אנחנו לא מתמודדים'. זה לכבודו של הרב אריאל".

יש טענות שישנם חלקים בציבור הדתי שהיו מעדיפים שיבחר רב חרדי.

"קשה לי להאמין שיש בציבור הדתי לאומי אנשים שהיו רוצים רב חרדי כרב הראשי לישראל. ראוי שהרבנות הראשית תזדהה עם מדינת ישראל, עם כלל ישראל, עם התקופה בה אנו חיים, עם התפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל. הרבנות הראשית קבעה את יום העצמאות ואת יום ירושלים ומן הראוי שהרב הראשי לישראל יזדהה עם הימים האלה. יחגוג את הימים האלה ששייכים לאמונה הגדולה 'כי פקד השם את עמו'. אנו חיים בתקופה גדולה ומיוחדת. תקופה של גאולת ישראל".

אנשי הבית היהודי הודיעו על תמיכתם ברב סתיו, מהי עמדתך היום?

"בעזרת השם תהינה בחירות".

אין לך בעיה שאחרים יתמודדו?

"יש פה בעיה גדולה. הבעיה היא שהמועמד המתאים ביותר, הרב אריאל, לא יהיה. אבל מה אני יכול לעשות? זה לא בידיים שלי".

נפתלי בנט אמר השבוע לאחר ההכרזה ש"הרבנות מיועדת קודם כל לציבור החילוני". אולי גוף הבוחר צריך להכיל יותר חילונים בדומה לחוק שטרן?

"החוק הזה, כפי שהובא במקור, מכניס הרבה אנשי ציבור שאינם שומרי תורה ומצוות לגוף הבוחר של הרבנות הראשית. הרבה מאוד אפילו. מי שבוחר את הרבנים צריך שיהיה לו יחס לרבנות. אין קשר לקירוב של חילונים. אי אפשר לסמוך על נציג ציבור שלא שומר תורה ומצוות בבחירת הרבנים הראשיים. אני לא סומך עליו. אולי הוא לא רוצה שיהיה רב ראשי בכלל? יש אנשים שאם היו יכולים היו מורידים את שניהם".

אחת השאלות הטעונות ביותר שעלו בחודשים האחרונים היא שאלת השוויון בנטל. בנוסף לשאלת גיוס החרדים, עלתה דרישה להעלות את משך השירות הצבאי של חיילי ישיבות הסדר ל-24 חודשים ולאחר דיונים רבים עלה המספר ל-17 חודשים. הרב דרוקמן נחרץ ביותר בנושא זה.

"אין להעלות את זמן השירות הצבאי של תלמידי ישיבות ההסדר למעבר שכבר העלו. כדי לגדל תלמידי חכמים צריך לשבת שנים וללמוד, אחרת יהיה לנו מצב בו תלמידי חכמים יגדלו רק בישיבות שלא שולחות אנשים לצבא. צריך למצוא איזון בין חודשי השירות האפקטיביים לבין הלימודים בישיבה. אלו שנכנסים לישיבות הסדר הם כאלו שיש סיכוי שמהם תגדל הנהגה רוחנית, תורנית, ציונית דתית שמזדהה עם המדינה, שמחנכת לשירות בצה"ל. המציאות בזמנו הייתה שגם בישיבות תיכוניות הר"מים היו אנשים שבאו מישיבות הקרויות חרדיות. לא היו ר"מים אחרים. ישיבות ההסדר הביאו לידי כך שכיום הר"מים כולם ציונים דתיים. ראשי ישיבות הם בוגרי ישיבות הסדר. כדי שכל זה יהיה, יש צורך בישיבות הסדר.

==

הראיון המלא מתפרסם השבת בעיתון 'שביעי'.