פרשת פנחס: בדור האחרון שומעים הרבה קולות הרוצים לתלות דעתם ברב קוק, וטוענים: אנחנו ניקח שור או כבש ועל ידי שחיטתם והזאת דמם נתקרב לה'? אנחנו אנשים פגאניים? אנחנו אנשים אליליים? חלילה!
אנחנו מתקרבים לה' על ידי לימוד תורה, מעשים טובים, תפילה, חסד. על בית שלישי נאמר "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים", "בית תפילה" ולא עבודת הקורבנות, שהיתה טובה בעת העתיקה, כשכולם הקריבו קורבנות, וגם היתה עבודה זרה, והיה צריך קורבנות כנגדה, כדברי הרמב"ם. אבל בעת החדשה לא יקריבו קורבנות.
ישנם כאלו הטוענים נגד הקורבנות מטעמי צמחונות, חזון הצמחונות והשלום. לפי הדעות הללו, בבית שלישי לא יהיו קורבנות "ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים…" או פסוק אחר "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים…" מנחות ולא קורבנות. מה פרשת השבוע מספרת לנו?אנחנו מכירים שתי זוויות לחגים, אחת זכר ליציאת מצרים, ואחת מהממד החקלאי, חג הקציר, חג האסיף וכו'. הפרשה שלנו כידוע מביאה את הממד המקדשי, הקורבני. יש בפרשה רשימה מאוד ארוכה איזה קרבנות מקריבים בכל חג.
יטען הטוען שהזווית הזו נכונה לעולם העתיק בו הקריבו קורבנות, אבל בבית שלישי לא נקריב. נחזור כדרכנו לסידור התפילה, מה זו תפילת מוסף? – אנחנו משתוקקים להקרבת הקורבנות, תפילה זו היא על חזרת הקורבנות, לא כמו הדעות שהוזכרו לעיל. שאלת חזרת הקורבנות היא שאלה מעניינת, שבמסגרת הזמן הקצרצרה הזו אי אפשר להעמיק בה, אבל הפרשה מעלה נקודה למחשבה.
תגובות