הרב דניאל שפרבר, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר אילן וחתן פרס ישראל במדעי היהדות, הוציא נייר עמדה הלכתי בנוגע לקיום טיפולי המרה, ויוצא נגד השתתפות בהם, אפילו מרצון, בחריפות.

לדברי שפרבר, "טיפול זה, לפי עדויות מוסמכות כלל אינו אפקטיבי. הטיפול עלול לגרום לסבל רב, פיזי ופסיכולוגי, אפילו ארוך טווח עם תוצאות של נזק חמור. בנוסף, חלק משיטות ההמרה יש בהן משום עינוי ועל כן גופים בינלאומיים חשובים כללו את הטיפול הזה במסגרת המעשים האסורים משום עינוי".

"לכן טיפולי המרה נאסרו בכמה מדינות, כגון ארצות הברית, וארצות אירופה בשל הסכנה הטמונה בהם, שעשויה להגיע עד לכדי סכנת נפשות. והרי ידוע כי ישנו אחוז משמעותי של מטופלים שאיבדו עצמם לדעת בעקבות טיפול זה".

מבחינה הלכתית, כתב שפרבר כי: "נשאלת השאלה, האם בכדי להרחיק את האדם מן החטא – חמור כפי שיהיה – מותר להשתמש בשיטה שישנו ספק ביעילותה וגורמת צער וסבל למטופל, ואפילו כשהדבר נעשה בהסכמתו. וגדולה מזו, האם הדרך הזו מותרת כאשר יש גם ספק בדיני נפשות".

"טיפולי המרה = גרמי בנזיקין"

שפרבר קבע: "התשובה לכך פשוטה למדי, כי כלל קבוע הוא ש"גרמא" – קרי "גרמי-בנזיקין", אסור. כלומר, אסור לו לאדם לגרום נזק לחברו על ידי מעשה או דיבור, אם בממון – ואכן הטיפול עולה בממונו של המטופל – ואם בגופו ונפשו".

"לא זו בלבד אלא ששכנוע לעבור טיפול זה, הוא בבחינת גרמי בדיבור, ובייחוד כאשר מדובר במומחים, שהאיסור בו חמור מזה שבהדיוטות. וגדולה מזאת, כאמור, הנזק הוא נפשי ואפילו עד איבוד עצמי לדעת כתוצאה מטיפול שיש משום ספק ביעילותו. הרי לנו קל וחומר בן קל וחומר שהדבר אסור, גם אם הסכים המטופל, שהרי אין אדם בעלים על גופו, ואין לו רשות לחבל בעצמו, או לתת רשות לאחר לעשות כן".

"הכפייה אסורה"

שפרבר מוסיף בנייר העמדה כי: "מצינו מצבים שבהם ההלכה התירה לרופא לכוף את דעתו על החולה נגד רצונו. אלא שזה רק במקום שישנו ספק לחייו של החולה. וגם אז ההיתר הוא רק כשאין חשש לכך שעצם מה שמכריחים אותו לא יגרום לו לסכנה עוד יותר גדולה".

"אבל כאשר ישנו ספק בתועלת הטיפול וודאות בנזק שבו, ברור שהכפייה אסורה. בנוסף לכך, גם אלה שהתירו לכוף את האדם לקיום מצוות, לא סברו כן בנוגע להרחקת אדם מעבירה, דהיינו מניעת איסור לא תעשה".

בסיכומו של נייר העמדה כותב שפרבר: "ביודענו שישנה גרימת סבל ואף סכנת נפשות, ובהסתפק אם ישנה באמת תועלת בטיפול ההמרה, נראה ברור בעיניי כי מבחינה הלכתית השימוש בדרך זו אסור בהחלט, גם אם זה רצונו של הפונה", ומדגיש: "דברים אלה הם רק על דעתי האישית וראוי לצרף להם הסכמתם של רבנים נוספים".

"גם אם האדרת שונה, מדובר באותה הגברת"

מארגון חברותא נמסר: "שמחנו בחברותא לראות פסק הלכה שכזה, שמכיר בנזקים שנגרמו לרבים כל כך מאיתנו, פעילי חברותא, בגלל אותם ארגוני המרה, במשך שנים רבות כל כך. אותם ארגוני מכבסים היום את שמם ופועלם, ולא משתמשים במילה "המרה", שהצלחנו להזהיר מפניה. אולם הם עושים עדיין בדיוק את אותו הדבר, וגם אם האדרת שונה, מדובר באותה הגברת".

בבת -קול, ארגון נשים לטב"קיות דתיות מסרו: "אנו בבת קול שמחות סוף סוף על הקול השפוי האורתודוכסי האומר בבירור לא תעמוד על דם רעך. טיפולי המרה או טיפולים המתיימרים להיות טיפול נפשי אך הנם טיפולי המרה בתחפושת הם רעה חולה אשר הורגים ופוצעים את הנפש לכל החיים. אנו מברכים את הרב שפרבר על פסק ההלכה החשוב מאוד ומציל נפשות. כולנו תקווה שעוד רבנים ורבניות ילכו בדרכו ויביעו קול ברור נגד "טיפולים" אלה".

בארגון שב"ל מסרו: "ארגון שב"ל מברך על דבריו החשובים של הרב שפרבר. במהלך שנות פעילותינו הרבות בתוך מסגרות החינוך של החמ"ד אנו פוגשים בנערים ונערות רבים הסובלים ממצוקה רבה בשל טיפולים שהבטיחו שינוי שלא התממש. אנו רואים בפסק זה צעד חשוב מצד הממסד הרבני כנגד טיפולים מזיקים אלו, אשר מביאים נערים ונערות לכדי פיקוח נפש ממש".

"אנו מחזקים את ידיו של הרב שפרבר וקוראים לאנשי ונשות הלכה והוראה נוספים להשמיע קול ברור המתנגד לטיפולים אלו, כפי שעשו אנשי המקצוע מתחום הרפואה והפסיכולוגיה".