אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

בלוז לחופש הגדול: להכנס לחודשי הקיץ הארוכים ולצאת בחתיכה אחת ובלי יסורי מצפון

הקיץ הבא עלינו לטובה יכול להיות מלא ביסורי מצפון להורים שביננו, אלו שכילו את מחסת ימי החופשה שלהם וכעת נאלצים להתמודד עם הילדים ללא שכבות הגנה

בלוז לחופש הגדול: להכנס לחודשי הקיץ הארוכים ולצאת בחתיכה אחת ובלי יסורי מצפון
  רבקה קרינסקי הורות מקרבת צילום: אנה דולקין

זה לא מכבר חזרו הילדים למסגרות לאחר חמישים ויותר ימי זום ובטלה בבית, וכעת שוב יוצאים הבוגרים שבחבורה לחופשה ארוכה. הג'גלינג האינסופי שעושים הורים בזמני שגרה רק מתעצם כשהצאצאים מחוץ למסגרות. שהרי בעינינו ילד בכל גיל צריך מעט נוכחות הורית ולו על מנת להזכיר לשחרר מהמסכים.

המדריך להורה השפוי

צריך להכיר בתקופה. להשלים עם העובדה שיולי אוגוסט לא יהיו כבכל שנה. ימי החופשה אזלו, הטיולים בטח בחו"ל נראים כאבודים, וגם בארץ כבר לא כל כך מומלץ להסתובב. המציאות מכתיבה שהקיץ הזה בעבור הורים רבים יהיה בשגרת עבודה רגילה בעוד הדור הבא יצטרך ללמוד להעסיק את עצמו בעצמו.

בכדי להפיק את המקסימום מהממשקים שכן יהיו, ביקשנו מרבקה קרינסקי מדריכת הורים בשיטת הורות מקרבת (NVC) כמה טיפים לתפעול המערך המשפחתי בצורה מוצלחת יותר. קרינסקי היא אמא לתאומים בני חמש, שחזרה לארץ לאחרונה לאחר שש שנות רילוקישן בניו יורק.

גבולות או אנחנו יכולים למצוא את עצמנו בתפקיד השוטר/ת בקלות

יש מחשבה שדווקא בקיץ שאין גבולות ושגרה צריך להוסיף גבולות כדי לשמור על סדר יום, יציבות ובטחון. אני פה להגיד ההפך –  ככל שתציבו  יותר גבולות יהיה יותר מה לאכוף ואז נמצא את עצמנו בתפקיד שאנחנו ממש לא רוצים להיות בו. הילדים שומעים הרבה ׳לא׳. מהר נמאס להם: הם מתחילים להתנגד ו-אופסס הנה נכנסנו לעוד ויכוח שיכולנו לוותר עליו מראש. כשאנחנו מציבים גבולות אנחנו חייבים הרי לעמוד במילה שלנו.

אז מה עושים? יושבים עם הפרטנר/ית שלנו רגע לפני וחושבים יחד מה חשוב לנו באמת ולא כי ככה אמור להיות ועל מה אפשר לוותר.

 

אמא לתאומים. צילום: אנה דולקין

 

להכיר במציאות

בואו נפסיק להשלות את עצמנו שהקיץ יראה כמו סצנה ממגזין. במקום לפחד מ-ה: ויכוחים, מאבקי כח, מריבות בין אחים וכו' אפשר להכין את עצמנו לכך שזה יבוא. שזה בריא. שמדובר בחלק מהחיים.

תרגיל מומלץ: לדמיין סיטואציות של ויכוח או מאבק ולחשוב מראש איך אנחנו מעוניינים לנהל אותן. מהי הנוכחות שאנחנו רוצים שתהיה לנו במאבק בין הילדים למשל. לחשוב  על קונפליקטים שיעלו כהזדמנות פז לשמש מורי דרך לפתרון.

לא ליפול בפח

'איזה אגואיסט, עקשן, עצלן, נצלן, תקוע, נודניק' כשהילד אינו מוכן לשתף פעולה אנחנו כועסים.

אז מה עושים? מנסים לברר את הצורך שלנו מול העומדים מולנו. לדוגמה: לנו יש צורך בשקט, בספונטניות, בשיתוף פעולה. לילד יש צורך בעניין, משחק, פרטיות, עצמאות. ההבנה הבסיסית של הצורך זה הצעד הראשון לפתרון ומציאת אסטרטגיות נוספות לקיום הצורך.

חיבור עצמי

כלי עצום שיכול להרים אתכם בתקופת הקורונה. חיבור לרגשות ולצרכים האישים שלכם. תנו מקום לחוויה שלכם בלי לחשוש שתקרסו מעצם הצפת הרגשות.

אם בכתבה נמצאה טעות או פרסומת לא ראויה. דווחו לנו >
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
למערכת: למה תמונות לא צנועות?? אנחנו דתיים!!
יעקב | 26-06-2020 17:48
בבקשה לשים רק תמונות צנועות , נשים עם שרוולים וכו