לאור כינוס הממשלה היום (רביעי) לדיון לדיון דחוף על איכוני השב"כ, יו"ר הועדה הארצית לאינטרנט וסייבר בלשכת עורכי הדין, עו"ד מעיין חיימוביץ, אומרת בראיון לסרוגים כי יש להקים גוף חיצוני שיפקח על פעולות השב"כ לניטור אזרחי ישראל כחלק מהמאבק בהתפשטות נגיף הקורונה.

לגבי משמעות איכונים דיגיטליים, אמרה חיימוביץ': "עם כל הכבוד לערך שמירת החיים, והוא ערך הכי גדול בעולם מבחינתי, אנשים לא באמת מבינים מה זה אומר לנטר איפה הם נמצאים לאן הם הולכים".

"יש כל מיני מצבים כמו אישה בהריון שלא רוצה שידעו שהיא במצב הזה, גברים שהולכים לכל מיני מקומות, זה יכול להגיע למצבים שיצטבר מידע שיכול לפרק משפחות. זה לא מידע צריך להיות בידיים של גוף שאין לנו עליו איזה ממנגנון מכוון או מפקח".

"למנות פיקוח על הפיקוח"

לדבריה של חיימוביץ', יש להקים גוף חיצוני שיפקח על פעילות השב"כ בפעילות האיכונים: "עם כל העלייה בתחלואה, ייתכן שצריך לעשות את זה בצורה מתונה ולמנות פיקוח על הפיקוח. צריך שיהיה גוף חיצוני שיפקח על השב"כ, ויוודא שהדבר היחיד שהם מוציאים מהטלפונים זה מיקום ולא דברים אחרים, מכיוון שברגע שמכשיר מנוטר אפשר למשוך כל חומר שקיים בו".

"בנוסף, צריך הגוף לפקח שהמידע שנמשך יהיה אך ורק לשם בלימת נגיף הקורונה, שתוך 72 שעות המידע כולו יושמד בין אם האדם נמצא חיובי לקורונה ובין אם לאו".

עו"ד מעיין חיימוביץ: "צריך שיהיה גוף חיצוני שיפקח על השב"כ" (צילום: גבריאל בהרליה)

"צריך להגביל את ההיתר שניתן לשב"כ לתקופה מסויימת, כלומר, מיום שזה נכנס לתוקף – מספר שבועות. זה לא משהו שצריך להיות עד סוף שנת 2020 ואפילו לא חודשים רבים קדימה. הקורונה יכולה להיעצר, כבר ראינו מגמת האטה כשהיה את הסגר הכללי. נכון שהמדינה צריכה להמשיך להתקיים ולכן המשק נפתח תחת הגבלות שהביאו להתפרצות מחודשת, אבל במסגרת המנגנון שיעצור את הקורונה, צריך לעצור אותה נכון".

חיימוביץ' מזהירה כי לתת סמכויות לשב"כ מבלי הגבלות מסויימות, יכולה להביא את מדינת ישראל למצב משטרי :"ברגע שיש גוף עם סמכויות כל כך נרחבות שרוצים לתת לשב"כ, והוא נותן דין וחשבון רק לגוף ממשלתי אחד, אנחנו בדרך למקומות של משטרים מסוג אחר שלא היינו רוצים להיות תחתם".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

נתניהו בישיבת הממשלה על איכוני השב"כ (צילום: לע"מ)

"לאזן את זכויות האזרחים מול התפרצות הנגיף"

"לכן כדי שלא יקרו לנו מצבים כאלה, צריך שהעניין יעבור בחקיקה שתהיה מתונה ותיתן את כל האופציות, כולל מזמן בו הנתונים ישמרו ועד למי יפקח על המפקח בשב"כ, שהחקיקה תעבור יותר מזוג עיניים שידאגו לא רק לאינטרס הממשלתי אלא לציבורי ויאזנו את זכויות האזרחים למול התפרצות הנגיף, ולוודא שאי אפשר יהיה לשחזר את הנתונים אחרי שהשמדתם וודאה על ידי הגוף החיצוני המפקח".

לגבי שימוש בנתונים כראיות נגד חולי קורונה ששברו את הבידוד, אמרה חיימוביץ': "אם יש אדם חולה קורונה שאיכנו אותו מסתובב חופשי תוך הפרת הבידוד, בהינתן העובדה שהוא מבצע עבירה פלילית, האיכון הופך לראייה".

"עדיין, אין לשמור את האיכון במאגר לשימוש עתידי, אלא להוציא פלט שיכנס לתיק ראיות. לא יתכן שאם איכנו ביום אחד, לדוגמה, 5,000 איש וישמרו את הנתונים על כולם".