פרשת קורח: תמיד אנחנו מתפללים בעד. בעד רפואה, בעד ברכה, בעד כל מיני דברים. יש שתי חריגות שבהן מתפללים נגד. תפילה אחת – ברכת ולמלשינים, וחריגה נוספת בפרשת השבוע.
משה רבנו מתפלל לה' "אל תפן אל מנחתם", שה' לא יפנה למנחה של דתן ואבירם. שואל המלבי"ם: מה קרה? למה משה לא מסנגר עליהם, כמו שסנגר על המרגלים ועל חטא העגל? ולמה משה עשה נס מיוחד על מנת לבלוע את קורח ועדתו? משה היה אינטרסנט?
כל פעם כשיש בעיות משה יודע לעשות ניסים ולהתפלל בעד העם, וכשזה מגיע אליו אישית הוא פתאום מזדעק, ממציא ניסים ומתפלל נגד דתן ואבירם?עונה המלבי"ם: חלילה, משה רבנו לא היה אינטרסנט!! משה רבנו הבין שמדובר במחלוקת על התורה. כי אם הבחירות של משה אינן אלוקיות, אז אולי גם התורה לא אלוקית.
קורח ועדתו לא מערערים רק על חלוקת התפקידים שמשה חילק במשפחתו, אלא מערערים על כל הסמכות של משה, וממילא אולי הוא המציא גם בהלכות שבת ובהלכות תפילין…
משה רבנו הבין שהוא נלחם על נשמתה של התורה, ולכן הוא אומר לקב"ה אל תפן אל מנחתם. אלף שנים אחר כך רבן גמליאל צריך להתמודד על היהדות מול הצדוקים והנוצרים הראשונים, והוא מחפש מי יכול לתקן תפילה נגדם. ודווקא שמואל הקטן שחורט על דגלו "בנפול אויבך אל תשמח", והוא נטרלי לחלוטין, אין לו שום דבר אישי, והכל אצלו רק לשם שמים, הוא זה שמתקן תפילה נגד המינים, דבר שלא יכלו לתקן כל התנאים שחיו באותו דור.
תמיד צריכים להתפלל בעד, להרבות טוב בעולם, גם כשיש אנשים שהם לא משהו…
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
