ניו זילנד הפכה השבוע למדינה הראשונה שניצחה את הקורונה והסירה את כל המגבלות, זאת לאחר שנקבע כי לא נותרו חולים פעילים במדינה ולא נרשמו מקרי הידבקות חדשים במשך יותר משבועיים. סיום הסגר התקבל בשמחה גם בקרב חברי הקהילה היהודית במדינה, המונה כ-7,000 איש ומרוכזת בעיר אוקלנד – זאת למרות שלא סבלו מהתפרצות הקורונה במדינה.

"הקהילה היהודית בניו זילנד מאד מפוזרת, אין אזור אחד שהוא 'יהודי' באופן מובהק וכולם מפוזרים בו" אמר לסרוגים אהרן כהן, המשמש כשליח חב"ד במדינה משנת 2004. "כתוצאה, מבחינה יהודית הקורונה פחות השפיעה. ממה שידוע לי לא היו נדבקים בקהילה היהודית, יכול להיות שהיו יהודים שנדבקו אבל לא דובר על חולים מהקהילה".

למרות היעדר מקרי ההידבקות, הנחיות הסגר שהוטלו בניו זילנד כן השפיע רבות על חיי הקהילה היהודית. "הנחיות הבידוד החברתי סגרו את בתי הכנסת, בית הספר היהודי, וכל מוסדות הקהילה. אבל באופן אירוני, הסגירה של המוסדות גם מאד חיברה את הקהילה" סיפר כהן. "אם בשגרה היו מגיעים לקבלת שבת בבית חב"ד 50 עד 90 איש, פה הגענו למספרים כפולים – כי ברגע שעברנו לפעילות אונליין ברשת, גם אנשים שמאד רחוקים או נמצאים מחוץ לאוקלנד פתאום יכולים להצטרף למפגשים קהילתיים, שיעורים או פעילויות לילדים. מצאנו דווקא בימי הקורונה וההסגר משהו שמאד חיבר אנשים שבדרך כלל לא היו משתתפים ולוקחים חלק בתפילה, בעשייה או בפעילות – וזה היה משהו שהיה מאד מרענן".

"ליל הסדר היה קשה מאד"

שליחי חב"ד גם פעלו בזמן ההסגר כדי לעזור ליהודי ניו זילנד, שנאלצו בין השאר לעבור את כל חג הפסח כשהם סגורים בבתיהם. "ההסגר נכנס לתוקף ב-23 במרץ, שבועיים לפני פסח, כשכבר היינו בהכנות לליל הסדר בבית חב"ד" תיאר כהן את הימים שקדמו לחג. "פתאום היינו צריכים לבטל בבת אחת את ההכנות ולחשוב איך אנחנו דואגים שלכל האנשים יהיו את מצרכי החג".

הסגר הוביל למבצע סיוע נרחב כדי לעזור לתושבים היהודים לקראת החג. "עשינו משלוחים בכל רחבי ניו זילנד של חבילות ומוצרים כשרים לפסח. עדכנו את שירות הדואר שאנחנו שולחים דברים שקשורים לאוכל לאנשים שבאמת צריכים את זה, ושאלה הדברים היחידים שהם יכולים לאכול – ולמזלנו שירות הדואר פעל באופן מאד יעיל, במיוחד לצרכים כאלה" סיפר. "היו לנו קשיים בהתחלה עם הייבוא כי הכל נסגר, אבל בסוף תוך 24 שעות כל היהודים בכל המדינה קיבלו מאיתנו חבילות של מוצרי פסח. בהמשך גם הקמנו קרן לתמוך ולעזור לאלו שהיו צריכים סיוע כלכלי, כגון אלה שאיבדו את העבודה".

(צילום: בית חב"ד אוקלנד)

במקביל לסיפוק ממבצע המשלוחים, כהן הודה כי "ליל הסדר היה קשה מאד. פעם ראשונה בחיים שעשינו סדר לבד בבית רק עם המשפחה והילדים. החג היה בבידוד מלא, לא היו שום אורחים וכל אחד היה בביתו. היו גם ישראלים שטיילו בניו זילנד ולא הצליחו לצאת בזמן, ומצאו את עצמם תקועים. גם להם דאגנו להעביר חבילות ומוצרי פסח, ווידאנו שהיה להם את כל מה שצריך ושאף אחד לא נשאר לבד. זה היה מוזר, אבל גם היה פסח שלא היה כדוגמתו".

"הריחוק החברתי מובנה מאד כאן"

ניו זילנד הייתה אחת המדינות הראשונות בעולם שהודיעה על הטלת סגר – אך כהן הסביר כי היו גם מרכיבים נוספים שתרמו לנתוני התחלואה הנמוכים. "צריך לזכור שניו זילנד היא מדינת אי שנמצאת בדרום האוקיינוס הפסיפי, והיא מדינה מאד מבודדת מבחינה גיאוגרפית. בנוסף, סגנון החיים פה הוא מאד מפוזר – אנשים חיים כאן בבתים צמודי קרקע עם שטחים פרטיים ומרחבים גדולים, וכתוצאה עניין הריחוק החברתי הוא משהו שמאד מובנה בדרך החיים של כולם, האינטראקציה של אנשים היא יחסית מוגבלת" אמר. "ברגע שסגרו את בתי הספר ומקומות העבודה והבילוי, באופן טבעי נוצר ריחוק חברתי מאד יעיל, שתוך חודשיים גמר את המגפה במדינה".

עוד ציין כי "מאד אוהבים לשבח את הממשלה וראשת הממשלה ג'סינדה ארדרן, שבאמת עשו עבודה טובה מאד ונתנו הוראות ברורות מאד לכל אורך הדרך. תמיד ידענו בדיוק מה קורה, מה צריך לעשות, איפה אנחנו עומדים מבחינת ההתפתחות – וזה משהו שמאד עזר לאנשים. ברגע שהם הבינו הכל, זה עזר להם להישמע להוראות".

"ניו זילנד היא לא ישראל, הנסיבות בארץ אחרות"

פתיחת הסגר בניו זילנד מגיעה במקביל לעלייה במספרי החולים בישראל והחשש ההולך וגובר מפני גל תחלואה שני. "ניו זילנד היא לא ישראל – המורכבות והנסיבות שיש בארץ הם אחרות לגמרי, גם מבחינת סגנון החיים, גם מבחינת האוכלוסיות הרב גוניות שיש בישראל מבחינת קבוצות, מיעוטים, וצרכים מיוחדים שיש לאוכלוסיות השונות" טען כהן. "כתוצאה הרבה יותר קשה ליצור שפה אחידה ומשמעת אחידה כמו שהייתה כאן בניו זילנד. זו הסיבה שהיו הבדלים גדולים בצעדים שננקטו – בישראל הטילו סגר מלא רק ל-24 שעות בליל הסדר, אצלנו זה היה ככה חודשיים".

(צילום: בית חב"ד אוקלנד)

לדבריו, "ניו זילנד זה עולם אחר, כאן היה הרבה יותר קל לשמור כי זה לא דירות או מפרסות בקושי שאנשים צריכים להתאוורר, פה אין בעיה להיות בבידוד חודשיים בבית כי לכולם יש בית גדול עם חצר ענקית, ואין בית שאין במרחק נגיעה ממנו פארק או חוף ים בטוח שהיה אפשר לצאת אליו. האורך מאפשר את ההסגר הארוך הזה – בישראל זה לא היה יכול לעבוד. קטונתי מלהגיד מה ישראל יכולה לעשות עכשיו, הנסיבות אחרות מאד".

"אין חשש מפני גל שני"

בסופו של דבר, הסגר בניו זילנד הותר לאחר 75 יום ומצב החירום הוסר. "הקהילה היהודית בניו זילנד מאד שמחה על הסיום של המגפה, על זה שחוזרים לשגרה מלאה, הכל נפתח כרגיל והחיים חוזרים למסלולם" סיכם. "אנשים מגיעים לבתי הכנסת להשלים שמחות שהם פספסו, כגון בר מצוות ואזכרות לאנשים שלא יכלו לבוא לתפילה ולהגיד קדיש ולהזכיר את יקיריהם. בשבת הקרובה אנחנו עושים שבתון לנוער במטרה לגבש את כולם חזרה אחרי זמן ארוך בנפרד. למעשה משלימים פערים שנוצרו בכל התקופה הזאתי, ויש המון עשייה ופעילות".

כשנשאל האם הקהילה היהודית חוששת מפני גל שני של קורונה, כהן אמר שלא. "אין שום חשש באוויר של גל שני. כרגע ניו זילנד נקייה, והסכנות יכולות לבוא רק מבחוץ. מסיבה זו השמיים והגבולות סגורים, אין כניסה של מבקרים ואנשים שהם לא אזרחי או תושבי ניו זילנד. גם מי שכן נכנס למדינה ישר נכנס לבידוד" טען. "אנחנו מקווים לטוב, ומזכירים לכולם להודות לקב"ה על זה שאנחנו במצב טוב יותר ממקומות אחרים".