בית המשפט העליון פסל אתמול (שלישי) ברוב מוחץ של שמונה נגד אחד את חוק ההסדרה שעבר בכנסת לפני שלוש שנים. מיד לאחר מכן התחילו קולות תרועה במחנות היהודים, מימין ומשמאל, בעד ונגד הפסיקה.

הסימפוזיון הרגיל בו בית המשפט העליון 'זכה' להתקפות המסורתיות מהפוליטיקאים בימין וארגוני השמאל נחפזו להוכיח כמה מבנים בהתיישבות היהודית הם הצליחו להעמיד בסכנת הריסה, היה נפלא וסיפק חומר להמון כתבות, אבל מה ההשלכה בפועל, בשטח, האם מחר יהרסו את כל אותן אלפי יחידות דיור שנמצאות על קרקעות פרטיות?

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

(צילום ועריכה: יוחנן בלייך)

בקצרה, התשובה היא לא. מיד לאחר שחוק ההסדרה עבר בכנסת, הוגשו נגדו שתי עתירות, ובג"צ הוציא צו ביניים שהקפיא את החוק מלהיכנס לתוקף. המצב היום הוא בדיוק כמו אתמול, לפני שניתן פסק הדין, או לצורך העניין כמו לפני שלוש שנים בטרם עבר בכנסת חוק ההסדרה.

יש לשים לב למורכבות הפסיקה: בית המשפט לא קבע באופן גורף כי כל ההתיישבויות שנמצאות על קרקע פרטית דינם להיהרס. מבנים שאכן נבנו על קרקע פרטית בתום לב ולא בזדון מוגנים כבר עכשיו על פי הסדרי הדין הישראלי ב'תקנת השוק'. על פי התקנה, כל מקרה ומקרה נבחן לגופו עד שיוסדר או יפונה. הפסיקה אתמול נגעה רק בחוק שמפקיע קרקע ערבית פרטית עקב בנייה של יהודים – כאשר הדבר נעשה בזדון.

פסיקת בג"צ אמרה בעצם דבר כזה: אי אפשר להשתלט על קרקע פרטית של אדם אחר ולזכות בה – אלא על פי הכללים הנהוגים בתל אביב ובירושלים. המסר של בג"צ היה שמה שמותר בשטחיה הריבוניים של מדינת ישראל, מותר גם ביהודה ושומרון – ללא שום שינוי.

שופטי בג"צ פסקו אמש דין על ההתיישבות ביהודה ושומרון באותן אמות מידה הקיימות בישראל הריבונית. גם השופט נועם סולברג שהיה בדעת המיעוט, אומר: "כל ניסיון לבחון את חוקתיותו של חוק ההסדרה מתוך השוואה לדין ה'רגיל' – הדין המנהלי או הדין האזרחי– חורץ את גורלו, באופן בלתי נמנע, לשבט".

סולברג בחר להסתכל על פסק הדין בעיניים אחרות המייחדות את המצב ביהודה ושומרון, אבל יש לתת את הדעת גם על המבט של השופטים על החלת הדין הישראלי ביהודה ושומרון. אגב, פרט טריוויה קטן, המילה 'התיישבות' מופיעה בפסק הדין 183 פעמים, לעומת זאת המילה 'התנחלות' מופיעה פעם אחת, בציטוט מפסק דין אחר.

בחוק ההסדרה המדינה בעצם ביקשה להסדיר את כל אלפי המבנים האופן גורף וכוללני, מתחמים שנבנו בתום לב יחד עם אלה שנבנו בזדון. חוק ההסדרה מפר את החוק הבינלאומי והוא אינו חוקתי, כך טען היועמ"ש כשסירב להגן על הממשלה בבג"צ, כך קבע אתמול בג"צ. יכול להיות שזה לא בסדר, לא צודק, מעצבן אותנו, אבל זה הדין הבינלאומי וכל עוד אנחנו משחקים במגרש הבינלאומי אנחנו צריכים לשחק על פי הכללים הנהוגים בו – או לרדת מהמגרש.

שופטי בג"צ בחרו להשתמש במילה 'התיישבות' (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)

הליכוד הניח היום את חוק ההסדרה מחדש על שולחן הכנסת, בתיקונים קלים שנדרשו על פי דברי השופט סולברג ,שכאמור היה בעמדת מיעוט, תוך התעלמות משמונת השופטים האחרים. התוצאה של החוק, אם יעבור, ברורה מראש. בג"צ שוב יפסול את החוק, ככל הנראה בדעת רוב, והפוליטיקאים מימין יצאו שוב המרוויחים הגדולים.

שנים שהפוליטיקאים בימין מדברים גבוהה גבוהה על ריסון בית המשפט – אבל לא עושים כלום למרות שהימין בשלטון כבר עשור. היה ברור שבית המשפט העליון יוציא את הערמונים מהאש בשביל הכנסת וברור שהוא יעשה את זה גם בהמשך, וכך המחוקקים ירוויחו שהם לא לוקחים סיכון בהפרת הדין הבינלאומי, ועל הדרך יוכלו לתקוף את בג"צ ולהחניף ל'בייס' שלהם.

תחשבו רגע מה היה קורה אם לא היה בג"צ: כמה חברי כנסת מהימין באמת היו לוקחים סיכון ומצביעים בעד החוק?

ההתיישבות ביו"ש. הפוליטיקאים לא באמת מוכנים לקחת סיכונים בשבילה (צילום: גיל יערי/פלאש 90)