הולכי הדרכים ועוברי האורח צריכים לנהוג במשנה זהירות בחג השבועות, הם עלולים להיות מותקפים בארטילריה כבדה של מים ונוזלים הנורים מתותחי מים של רוב ילדי הרחוב. מאיפה המנהג התחיל? האם על אדני הקודש הוא הוקבע? ומהם הפרופורציות הנכונות?

רבים מחכמי ספרד נתנו טעמים שונים ומגוונים למנהג השפרצת המים בשבועות, אף אחד מהם לא צייר בראשו "מלחמות מים" עם פצועים ופגועים, מקסימום "זילוף מים", בכמות סבירה, כוס אחת, שלא תצער אף אחד, ובודאי שלא תפרוץ את גדרי הצניעות.

הנה ליקוט קטן של כמה מטעמי המנהג, ובראשם הגמרא הממשילה את התורה למים (בבא קמא יז.)

רבי דוד עובדיה זצ"ל

א. כשנולד משה רבנו, הצפינה אותו אמו שלושה חודשים, וכאשר לא יכלה עוד להצפינו, שמה אותו בתיבה על שפת היאור ובדרך זו ניצל משה על ידי בת פרעה.

צא וחשב, לפי דברי חז"ל, משה רבנו נולד בז' באדר, ובכן מלאו לו שלושה חודשים בששה בסיון, יום שחל בו שבועות, שאז שמה אותו אימו על שפת היאור, ולזכר המאורע שחל בו ביום שזכינו לקבל את התורה על ידו, נוהגים לזרוק המים אחד על השני לחבב את המים שעל ידם ניצל מקבל התורה.

ב. טעם אחר שמעתי, לזכר שעת מתן תורה, שאז פרחה נשמתן של ישראל אחר ששמעו הדיבור מפי הגבורה, והקב"ה הוריד טל תחיה להחיותם ולזכר זה זורקין המים אחד על השני (נהגו העם).

רבי יוסף בן נאיים זצ"ל

א. שופכים מים זה על זה, ויש כלים מיוחדים העשויים מבדיל ונקראים בלשון ערבי "באתותו", ובפרט בזמן לימודם בתפילת מנחה את האזהרות, באופן שכל אחד מהקהל מקריא בית אחד, ומי שיפול עליו הגורל בבית אחד ומיוחד לזה, שופכין עליו מים, ושמחין וצוחקין. ובודאי הדבר מפני שהתורה נמשלה למים דכתיב "הוי כל צמא לכו למים".

ב. כשם שהמים אינם הולכים אלא למקום נמוך, כך התורה הקדושה איננה מתקיימת אלא בנמוכי רוח, ועל כן בשבועות שופכים מים זה על זה, ללמוד להלוך בדרכי הענוה (נוהג בחכמה).

רבי רפאל משה אלבאז זצ"ל

בתרגום יונתן בן עוזיאל לפסוק: "ישנו עם אחד" (אסתר), כתב שהיו העם משליכים תפוחים בשבועות מגג בית הכנסת ולוקטין אותם הילדים, "וגם נוהגים לזלף מים קצתם על קצתם", וכן כתב הרב דוד הסבעוני בפירושו לסידור התפילה של רבי מימון הדיין אביו של הרמב"ם (עדן מקדם).

רבי יעקב משה טולידאנו זצ"ל

טעם לשפיכת מים בחג השבועות ע"פ מה שכתוב בפרק ראשון של מס' סוטה, שאותו יום שניצל משה רבנו עליו השלום מן המים ששה בסיון היה, לכן גם אנחנו שופכים מים איש על אחיו, שאין שום אחד ניזוק בזה לזכר משה רבנו ע"ה, דגם שהושלך למים ניצל ולא ירע לו שום היזק והצילו האל מגזירת כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו  (שריד ופליט).

חשוב לזכור כי חג מתן תורה הוא יום טוב לעם ישראל, יום בו מופיעה בנו מחדש אותה ההתרגשות שהייתה לאבותינו בעת קבלת התורה ממש, "ויחרד כל העם אשר במחנה", לכן אחד המרבה במים ואחד הממעיט, ובלבד שיכוון ליבו לאבינו שבשמים, ושיזכור גם במנהג זה את חיבתה של התורה.

==

אלעד פורטל הוא יו"ר עמותת הדסים הבמה להתחדשות רוח יהדות ספרד.