לחבר הכנסת לשעבר ואיש הימין ד"ר אריה אלדד, יש פתרון משלו לעימות בימין סביב עסקת המאה: "הטענה שלי היא שאין רק בחירה בין 2 אפשרויות: או לקבל אותה או לדחות אותה. האפשרות השלישית, שנראית לי נכונה אבל לא סבירה מבחינת הכרת הדמויות הפועלות – קרי נתניהו – היא לעשות את מה שבגין ואשכול עשו. כלומר, להכריז ב-1 ביולי על החלת ריבונות, בלי להזכיר את טראמפ או עסקת המאה".

אלדד מציע כי שממשלת ישראל תגיד שהיא מחילה ריבונות על בקעת הירדן וההתיישבות היהודית באופן חד צדדי. "כשהוא עושה את זה חד צדדי, הוא לכאורה מושך אש מכל הצדדים – אבל בידיעה שזו תכנית שארה"ב כבר הצהירה על תמיכתה בה. במקרה כזה טראמפ לא יוכל לצאת במלחמה גלויה נגדנו, ולקראת הבחירות שלו הוא לא יוכל לעשות הרבה כדי להכשיל את המהלך. לכן זה המהלך שיכול לנצל את שעת הכושר ההיסטורית להחיל ריבונות על חלק מהשטח, בלי לומר שום דבר לגבי השאר".

התכנית כפי שהיא, אם מאמצים אותה, היא אסון?

"מדינת ישראל לא יכולה לקבל תכנית שהמילים 'מדינה פלסטינית' מוזכרת בה, אלא אם כן מצוין בפירוש שהמדינה הזאת נמצאת בעבר הירדן ושעל גבולותיה עוד אפשר להתווכח. אבל מכיוון שזה בטח לא מה שיקרה עם נתניהו, נכון שישראל לא תזכיר בשום החלטה רשמית שלה, את המונח מדינה פלסטינית – שממנה משתמע הכרה".

אתה מפקפק בנתניהו שיעשה משהו?

"נתניהו הוא לא מנהיג אידאולוגי, האידאולוגיה היא לא כוח מניע אצלו, אלא במקרה הטוב משקולות שמכבידות עליו לנוע לקראת כיוון לא רצוי. האמונה שלו היא שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, והוא לא חולק עלינו – אין לו שום דחף בלתי נתפס להקים מדינה פלסטינית. אבל הוא תופס את תפקידו כראש ממשלה- כקברניט שהמשימה שלו היא למנוע את התרסקות הספינה הזאת, להניע אותה ולדאוג לרווחתה ושגשוגה. נתניהו הוא מנהיג פרגמטי לכל דבר ועניין, אבל חסר לי החזון שלו במהלכים הפוליטיים שהוא עשה בעשורים האחרונים".

"לדעתי אין לו איזה יעד שאליו הוא מפליג, אלא הוא מפליג כי צריך להפליג ואי אפשר להישאר במקום – ובדרך הוא רק מנסה להתחמק מקרחונים ושרטונים. אני לא רואה שיש לו מפה עתידית של מדינת ישראל בארץ ישראל, או חזון שהוא אומר בבירור שהוא מכוון להביא לארץ מיליון יהודים ב-5 השנים הקרובות. אין לו חזון, לא גאוגרפי ולא ציוני, אלא פרגמטי לגמרי. אם יש בעיות, נפתור אותם ונמשיך הלאה, נמנע את ההתרסקות ולא יותר".

ובכל זאת הוא הביא את תכנית טראמפ לשולחן ואת ההצהרות שלו

"כן, כי הוא חושב שמדינה פלסטינית עלולה לסכן אותנו – והוא מבין שתכנית מינימליסטית כזו תכשיל את הקמתה של מדינה פלסטינית. אבל אם זה כרוך בהכרה במדינה פלסטינית, כלומר נאום בר אילן, אז אין התועלת שווה בנזק המלך, או הממלכה".