עו"ד תום שנפ, מומחה למשפט אזרחי אשר ייצג את מני נפתלי ששימש בעבר כאב הבית במעון ראש הממשלה בתביעת דיבה שהוגשה נגד הליכוד, טוען שחקירת עובדות המעון בחשד כי נתנו עדות שקר נפתחה בגלל שההליך הוא נגד משפט נתניהו, בעוד אם היה מדובר בהליך נגד אזרח מן השורה לא הייתה נפתחת חקירה כזאת.

שנפ מסר לסרוגים: "המקרה פה הוא חריג. לדעתי, העובדה שמדובר בבני הזוג נתניהו היא זאת שיוצרת את העניין והובילה לפתיחת חקירה משטרתית במקרה הזה. ברור לי שיש פה שיקולים זרים ורדיפה אחרי בני הזוג נתניהו מעצם היותם בני הזוג נתניהו, היותו של בנימין נתניהו ראש ממשלה וכל מה שמתרחש סביב משפט ראש הממשלה המתנהל בימים אלה".

"דיי ברור לי שאם היית משנה את השמות של הצדדים וזה לא היה קשור למשפחת נתניהו, אלא הליך אזרחי רגיל בין פלוני לאלמוני לא הייתה חקירה משטרתית. ואני יכול להגיד את זה בוודאות מוחלטת, ביום יום אלה חקירות שלא נעשות. זה לא משנה אם אתה איש ימין או שמאל, מבחינה עובדתית אלה דברים שהם חריגים במערכת שלנו".

"אפשרי לבצע את החקירות האלה, זה פשוט לא נהוג ולא קורה ביום יום. זה משהו שקורה כי נתניהו מעורב בזה, אני יכול להגיד לך ברמה גבוהה של וודאות שאם היה מדובר באנשים שונים לגמרי, אנשים שהציבור לא מכיר, הסיכוי שהיו פותחים בחקירה משטרתית נגד מישהו שנתן עדות שקר במסגרת הליך משפטי הוא שואף לאפס מבחינה פרקטית. ביום יום יש הרבה מקרים של עדות שקר בבתי משפט, אבל בתי המשפט והמשטרה בוחרים להבליג עליהם ולא לחקור אותם".

עו"ד תום שנפ: אם לא היה מדובר בנתניהו הסיכוי לפתיחה בחקירה היה שואף לאפס (קרדיט: ערן לוי)

שנפ, המומחה בדיני לשון הרע, הגנת הפרטיות תקשורת ואינטרנט, מסביר את עניין עדויות השקר בעולם המשפט: "ברוב מוחלט של הליכים משפטיים בהם מוגשים תצהירים או שעדים באים להעיד בפני בית המשפט, יש גרסאות עובדתיות סותרות. בית המשפט מקבל החלטה שנכתבת בפסק הדין לאיזה צד הוא מאמין. בית המשפט לא פונה למשטרה בבקשה לפתוח בחקירת עדות שקר באף מקרה בו הוא קובע כי הוא לא מאמין לאחת הגרסאות".

"יותר מזה, גם במקרים בהם מחומר הראיות שמוצגות בפני בית המשפט עולה באופן ברור כי צד אחד נתן גרסה שלא מסתדרת עם המציאות והראיות כך שהיא שקרית, בית המשפט ממש לא ממהר לערב את המשטרה ומורה לה לפתוח בחקירה".

עוד הוסיף: "במקרים מאוד חריגים, צדדים להליך משפטי פונים לבית המשפט ומבקשים ממנו בעיצומו של הליך להורות למשטרה לחקור עדות שקר, גם במקרים כאלה הסיכוי שבית משפט יתערב ויורה למשטרה לפתוח בחקירה הוא אפסי. הדבר נעשה כאמצעי לחץ על הצד השני, אך לא מתוך תקווה פרקטית כי בית המשפט אכן יורה למשטרה לפתוח בחקירה".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "מדובר בטענות חסר שחר. מובן כי לא ניתן בשלב זה להתייחס לפרטיה של חקירה מתנהלת, אולם יובהר כי החשדות שבגינם הוחלט לפתוח בחקירה הם חריגים במהותם. המידע אשר מבסס חשדות אלו הגיע לידי רשויות אכיפת החוק בשנה שעברה, והועבר לבדיקה. באוקטובר 2019 הודיעה הפרקליטות לביהמ"ש במסגרת ההליך האזרחי כי מידע הנוגע להעדתם של עדים בהליך נמצא בבחינה, ומשכך ביקשה לדחות את מועד ההוכחות בתיק, והדברים אף פורסמו בשעתו בכלי התקשורת".

"פעולות החקירה בתיק החלו בחודש מרץ האחרון, שעה שנמצא כי קיים חשד סביר לביצוע עבירה פלילית, וכי מתקיימות הנסיבות המצדיקות פתיחה בחקירה בהתאם להנחיית פרקליט המדינה בנוגע לעבירה זו. משכך, אין כל שחר לדברים. רשויות האכיפה תמשכנה לפעול לבירור האמת בלא מורא, באופן ענייני ומקצועי, ולא יהססו לפעול בכל מקרה שיצדיק זאת".