אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

מתווה האוצר: אמש הבנתי שיצאתי פראייר | דעה

מי שיקבלו מענק על כל עובד שיוחזר מחל"ת, הם אלה שמיהרו להוציא את כל העובדים לחל"ת. לעומתם, מי שעשו הכל על מנת להמשיך את העבודה, מי שהיו מקוריים ובעלי תושיה - לא יקבלו דבר

מתווה האוצר: אמש הבנתי שיצאתי פראייר | דעה
  צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90

דרושה תמיכה מאוזנת. לא עיוורת

מיד עם תחילת משבר הקורונה הסתכלנו ימינה ושמאלה וראינו שהרבה ארגונים מוציאים את העובדים לחל"ת. אצלנו, בנאמני תורה ועבודה, עיקר העבודה המשיכה כרגיל: זה היה שיא עונת המו"מ הקואליציוני, הערכויות הורים בבתי ספר לקראת שנה"ל תשפ"א, פרסומים שונים, תאי סטודנטים שפעלו בזום, ועוד. – הכל המשיך כמעט כרגיל, אך חששנו נורא (ועדיין חוששים) מירידה בתרומות שתשאיר אותנו ללא יכולת כלכלית.

עוד באותו נושא

המאבק באבטלה: ₪7,500 על כל עובד שיחזור מחל"ת

במסגרת הלבטים, אדם אחד אף יעץ לי: "תוציא את כולם לחל"ת, אך בפועל תבקש מהעובדים לעבוד. הם יקבלו מהמדינה 75% ואת השאר תשלים להם אחרי שיחזרו. זה אחלה חיסכון".

כאמור, מכיוון שעיקר העבודה המשיכה ומכיוון שפסלנו על הסף את כל אפשרויות הקומבינה, החלטנו להמשיך את ההעסקה. כמעסיק בעמותה שלצערי משלמת שכר נמוך במשך כל השנה, ראוי שנעשה הכל על מנת לתת לעובדים לפחות את הביטחון התעסוקתי המתבקש בימי משבר. החלטנו להמשיך כרגיל עם מרבית העובדים ולהוציא לחל"ת זמני רק שניים שהיו במשרה קטנה שבאמת היתה לא רלוונטית בשיא הקורונה.

העובדים עשו לילות לבנים והרבה שמיניות באוויר על מנת ליצר עבודה גם בשעת המשבר. התחושה היתה שעלינו להמציא את עצמנו מחדש ובכל רגע למצוא רעיונות חדשים ולהתייעל. ואכן, למרות הילדים שקפצו ברקע של הזומים הרבים, היו לנו הישגים רבים בתקופה הזו. לא נחנו לרגע.

אמש הבנתי שעמדנו ביעדים הארגוניים שלנו, אך מצד התקציב יצאתי פראייר. מי שיקבלו מענק על כל עובד שיוחזר מחל"ת, הם אלה שמיהרו להוציא את כל העובדים לחל"ת. לעומתם, מי שעשו הכל על מנת להמשיך את העבודה, מי שהיו מקוריים ובעלי תושיה – לא יקבלו דבר.

מדינת רווחה חייבת לדאוג לעובדים שלה ולהבטיח תעסוקה ועל כן אני לגמרי בעד עידודה של המדינה למניעת אבטלה. אלא שהדבר צריך להיעשות בדרך מאוזנת לכלל המעסיקים על פי תחומם, ובטח שלא רק לאלה שמיהרו לזרוק הביתה את העובדים, גם אם בצדק.

ברור לחלוטין שיש תחומים בהם לא היה ניתן לעשות דבר ולא נותרה ברירה אלא להשבית את העסק. בעל מסעדה שפיטר את עובדיו, עשה את הצעד ההגיוני והמתבקש. ואולם, אם יש בעל מסעדה שמתוך אחריות לעובדיו יזם מערך משלוחים בשיא ימי הקורונה ואף ניצל את הזמן לשיפוץ והיערכות מחודשת – מדוע הוא אינו בין המתוגמלים.

חוששני שמענק שכזה, שמטרתו טובה, עלול להביא לכך שבגל הקורונה השני, יהיה גל פיטורין קשה בהרבה. יש דרכים רבות לתמרץ תעסוקה באופן שלא ייתן פרס רק לאלו שחתימת ידם קלה על טופס האבטלה לביטוח הלאומי. אנו זקוקים למדינת רווחה, אך לזו אשר תומכת באופן מאוזן, ומדייקת את התמיכה, עד כמה שניתן, למי שבאמת חייב את העזרה.

שמואל שטח, הוא מנכ"ל תנועת נאמני תורה ועבודה

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
אתה תצליח בהמשך הכל כתוב מלמעלה!
יפיתי | 27-05-2020 10:36
הקבה רואה מה עשית, לא יצאת פראייר! פרנסת בתמימות ובפשיטות אנשים, עשית הכל ביושר, תקבל ממנו הכל ובגדול, יהיה לך סד בהמשך העסק, ילך ויפרח.
2
העובדים יכירו תודה לכל ארגון שלא פוטרו
מנהל | 27-05-2020 17:54
מה שנכתב נכון ואולי הממשלה יכולה לתקן. אבל מה שחשוב לארגון הוא שעובדיו יכרו לו תודה על כך שבימים קשים לא שלחו אותם מיד הביתה אם בפיטורין ואם לחלת. האמת היא שלעמותות יהיה קשה יותר כי הן חיות בעיקר על תרומות ,והציבור יצטרך להתאמץ יותר. חג שבועות שמח