התרסקות הבית היהודי בשלוש מערכות | סיכום פוליטי

שתי נשים עם פאות, לבושות בחצאיות, שרוול באורך 3/4 שמתהדרות גם בתואר אמהות עמדו ביום שלישי האחרון עם חיוך על הפני. המראה החריג המרגש והיפה מאד לראות התקיים במהלך טקס חילופי השרות בין השרה היוצאת ציפי חוטובלי שהעבירה את השרביט לשרה הנכנסת עומר ינקלביץ'. הראשונה דתית לאומית מרחובות, גדלה בסניף בני עקיבא, למדה באולפנית תל אביב, עשתה שירות לאומי בבית הרב קוק והשרה הסרוגה הראשונה שמונתה בישראל. ואילו השנייה חרדית מבית שמש, למדה ב"בית יעקב", בסמינר וולף בבני ברק, הוסמכה לעורכת דין והשרה החרדית הראשונה בישראל.

הממשלה הכי דתית שהייתה פה

1/3 משרי הממשלה הם דתיים, וזה עוד כשמפלגת ימינה הושארו בחוץ. 11 שרים מתוך 33 שהושבעו לכנסת ביום ראשון האחרון מגדירים עצמם דתיים: אורית פרקש הכהן, עומר ינקלביץ', חילי טרופר, פנינה תמנו שאטה, ציפי חוטובלי, זאב אלקין, יולי אדלשטיין, רפי פרץ, אריה דרעי, יעקב אביטן, יעקב ליצמן, ועם מוסיפים את יועז הנדל שהוא על הרצף הדתי לאומי הגענו לכך שמחצית מהם מכחול לבן. אם היינו סופרים כיפות וחצאיות הגענו לממשלה הכי דתית שהייתה פה, אבל הכיפה על הראש היא לא בהכרח זאת שתתן את הגושפנקה להכרעה בסוגיות נפיצות בדת ומדינה, שלפחות לחצי השנה הקרובה הוטל עליהן ווטו נגד קידומן במסגרת ההסכם ין הליכוד לכחול לבן.

איך זה יבוא לידי ביטוי? האם תהיה לזה משמעות על המדיניות של הממשלה? מבלי למדוד את אורך הפאה, יש הבדל גדול מאד בין הדתיות של חוטובלי שמייצגת מגזר במפלגת שלטון חילונית לזו שמביא חילי טרופר מהפן היותר ליברלי שמאמין בחופש דת ואיש איש באמונתו, לקו שמנחה את ליצמן ודרעי כבעלי אחריות דתית-לאומית ולמרות זאת במערכת הפוליטית לא רואים את הממשלה ככזו שיכולה לשנות מדיניות. למרות הרוב הדתי, עקרונות הסטטוס קוו יישארו כפי שהם ולא יעשו שינויים מרחיקי לכת מאחר והקונטרה לשרים הדתיים היא חילונית בהרבה, מצד איציק שמולי, אסף זמיר או יזהר שי. עם זאת, הבג"ץ הראשון שהממשלה תיאלץ להכריע בו או כל תפוח אדמה לוהט יגרום למהומת א-לוהים, תרתי משמע.

מתנועת נאמני תורה ועבודה, התנועה הציונית דתית הליברלית מסרו לי השבוע כי הגיוון בסגנונם של הח"כים הדתיים בכנסת ובממשלה הוא "ברכה לעולם הציוני הדתי". הם מקווים כי חברי הכנסת הדתיים "יראו שליחות ואחריות חברתית בייצוג כלל החברה הישראלית ובוודאי כלל הציבור הציוני דתי, ולא בייצוג פלח צר של תומכים מצבע אחד והשקפה אחת ומקווים כי בתחום דת ומדינה, יקודמו רעיונות ותיקונים המשקפים את מגוון הדעות ולא רק את "השולטים בכיפה" מצד מאוד מסויים שלה". מד שני בברכה שהעניקה חוטובלי באותו טקס לינקלביץ' היא הזכירה את הזכות להיות השרה הדתית הראשונה, "והיום אני שמחה לראות שיש בממשלה ובקדמת הבמה יותר ויותר נשים דתיות. כנשים יהודיות אנו יודעות שנשים הובילו לאורך ההיסטוריה מהפכות גדולות וחשובות, ואנו נמצאים בתקופה של שינויים גדולים בעולם היהודי".

כרוניקה של טעויות בבית היהודי

שנה מורכבת עברה על מפלגת הציונות הדתית: מיזוגים, איחודים, פירודים, חיבורים, מגעים ונקרעים: תוך 15 חודשים מצאה את עצמה הבית היהודי – מפלגה אחת דמוקרטית וגדולה עם מוסדות ונציגות שטח ברשות מוניציפלית בתוך הממשלה, ואילו האיחוד הלאומי והימין החדש נאלצו להישאר בחוץ. מה הביא בתוך 3 מערכות בחירות את גאוות היחידה שנקראת הבית היהודי להתנפץ לתוך עצמה?

הכרונולוגיה מתחילה במערכת הבחירות הראשונה, בנט ושקד התפרקו והקימו את הימין החדש, נקודת הפתיחה של המשבר שעוד ילך ויתעצם. אך לבינתיים אנשי הבית היהודי דווקא מתוך תחושות בגידה ועיזבון מרגישים מאוחדים מתמיד סביב המותג ומבקשים להעמיד בראשם מנהיג חדש. הרב רפי פרץ נכנס, מוקם איחוד מפלגות הימין עם בצלאל סמוטריץ' שחלומו לעמוד בהנהגת הציונות הדתית נדחה. לאחר איחוד עם איתמר בן גביר מביא הרב רפי הישג נאה כיו"ר הרשימה בשיא שלו עם 5 מנדטים יחד עם הרב אלי בן דהן שמשוריין בליכוד אלו 6 מנדטים בפועל. "אנשי השטח של הבית היהודי היו מאד מאוחדים, היה כעס גדול על נפתלי, אמרנו ש"אנחנו לא ניתן להם" ולכן זה הצליח", מספר פעיל מרכזי במפלגה.

אבל משם זה הלך והתדרדר: החלק "המורד" במפלגה ציפה מצד הרב רפי לחיבור מהיר ויעיל לשטח שלא התאפשר תוך כדי למידת הכוחות ומערכת בחירות אינטנסיבית מול מאות פעילים. בנוסף לכך, הסכסוך שהתגלע עם ח"כ לשעבר, מוטי יוגב, שהיה הבכיר ביותר במפלגה ואף נלחם להכניס את הרב רפי לעמוד בראשה התפוצץ כאשר בחר הרב רפי ליישר קו עם ההנהלה ולא לפטר את מנכ"ל המפלגה ניר אורבך שבינו לבין יוגב עימות ארוך שנים. אורבך היה בסוד העניינים מהרגע הראשון, מה שגרם לכך שיוגב ואנשיו שמצידם לא נכנעו גם הם בתחבולות שונות נדחקו עד שלא ספרו אותם.

יוצאים לעוד סבב בחירות: מתרחש איחוד עם הימין החדש. בשלב הזה התחילו חלק מפעילי הבית היהודי לעזוב: "מה, אני יעבוד בשביל להכניס את בנט לכנסת?" התרעם אחד מהם, סניפים של המפלגה לא נפתחו במקצת מהערים והמרמור החל לתת את אותותיו. מצד אחד אלו שנשארו חיבקו עוד יותר את הרב רפי מתוך גאוות יחידה לבית היהודי ועמדו לצידו כשלא וויתר על ההנהגה גם בבחירות השניות מול איילת שקד, אך לאחר שהלחץ הציבורי הכריע ושקד היא זו ששוריינה כמספר אחת –  הבית היהודי מאבדת עוד אנשים, כאלו שרצו שהרב רפי יוותר על ההנהגה וגם כאלו שלא רצו שהוא יוותר על ההנהגה. רצף האירועים עד כה מסמנים סדקים באמון אחד כלפי השני. מעשית, ברגע שיצאו לסבב השני המשבר תפס תאוצה, לשקד תמיד הייתה אהדה בבית היהודי בשונה מבנט שאצל חלקם נשאר כסדין אדום, היא לא נתפסה כאשמה בפיצול למרות שלקחה בו חלק לא מבוטל ומשכך בבחירות הרב רפי מוצב במספר שתיים, נפתלי מספר ארבע וימינה מביאה 7 מנדטים, ללא חיבור עם עוצמה יהודית.

לקראת הבחירות השלישיות, ברור לכולם שנפתלי בנט חוזר להנהגה ושהרב רפי בסיכול ממוקד מוצא את עצמו רביעי אם לא מחוץ למשחק שכברקע מתגבר הלחץ הציבורי לעשות פריימריז פתוחים, מהלך שמבחינת בנט היה לא רלוונטי ונדחה גם בהנהגת הבית היהודי בידיעה שהרב רפי יודח וסמוטריץ' יהיה זה שיירש את  מקומו.

בהערת סוגריים, סמוטריץ' הבין שני דברים מנוגדים: שהוא לא וויתר על הרעיון להוביל את הציונות הדתית ובוחש לכל אורך השנה וחצי בתוך הבית היהודי כשגם בימים אלו הוא מדבר עם פעילים, עורך שיחות זום ואף אחד מיועציו מנהל מגעים עם סגני ראשי מועצות במטרה שיערקו לאיחוד הלאומי. אך מצד שני הוא לא מיועד להיות המקום הראשון, זה לא מתאים לו כל עוד בנט ושקד בסביבה. סמוטריץ' שנחשב לאיש ביצוע יעיל, חד שלא מפחד משום דבר מגיע עם שק מלא בנחשים שבעקבותיהם נזהרים בבית היהודי שמתיימר להיות לגוף ליברלי מלקבל אותו אל חיקם. במידה רבה סמוטריץ' נחשב למתנגח הכי גדול נגד הבית היהודי, כשהפעיל שרירים נגד בכירי המפלגה, התכוון להדיח את היו"ר, תמיד דיבר על אחדות אבל ניפץ את הסיפור כשחתם על הסכם עם בנט. לטענתם, הוא אשם חלקית בהתרסקות של הבית היהודי כשרצה לשלוט עליה.

נחזור לבחירות 2020. בכדי למנוע מצב שהרב רפי הולך הביתה והבית היהודי מתרסקת נחתם הסכם עם עוצמה יהודית. לאחר מכן מתנהל פייק משא ומתן בין הבית היהודי לאיחוד הלאומי לאיחוד מפלגות שלכאורה היה מחייב את הימין החדש להצטרף – אך בנט מודיע: אני עם איתמר בן גביר לא מגיע. מאחר והאיבה בין סמוטריץ' לרב רפי כבר מרקיע שחקים יודעים הצדדים שעם שניהם לבד זה לא ילך, בתגובה סמוטריץ' מפרק את החבילה וסוגר הסכם עם נפתלי בנט. במסכת לחצים מטורפת בדקה התשעים מודיעה מועמדת הבית היהודי עידית סילמן שהיא עוברת לבנט וסמוטריץ' לאחר שנדחקה ברשימה, משלא נותרה ברירה שובר הרב רפי את מילתו, ההסכם עם עוצמה יהודית מבוטל ובן גביר מכנה זאת "סכין גב".

המילה של המנהיג נשחקת ורצף האירועים מעצים את הפערים בין חברי הבית היהודי שהיו חברים טובים מעבר לפעילי מפלגה. בשלב המשא ומתן אין אמון, כל אחד מאנשי ימינה חושב על עתידו והרב רפי שמגלה כי הוא שוב נזרק לתחתית הרשימה ומיועד לתפקיד סגן שר מחליט לקרוע את המפלגה ונכנס לבד לממשלה. מה עושים הפעילים? אחרי שנה כזאת אכזרית הם גם וגם. גם חברים של איילת שקד וגם שומרים נאמנות כחברי מרכז של הבית היהודי, גם מדברים עם בצלאל וגם תולים תקוות בבנט.

מה הלאה? אסכולה ראשונה טוענת שצריך לעשות הכל מתוך המפלגה ולהציל אותה מחדש מבפנים, לשמר את מותג הבית היהודי, למנות יו"ר מתוך המפלגה ולצאת למיזוג מפלגות לאחר מכן. האסכולה השנייה מציעה להעביר את האנשים מתוך הבית היהודי לפלטפורמה חדשה ביחד עם האיחוד הלאומי, לנסות להביא את שקד ואפילו את איתמר בין גביר אם צריך ולייצר מנגנון רחב וחדש לכלל הציונות הדתית. קל זה בטוח לא יהיה.

הטור התפרסם לראשונה בעיתון יום ליום.