אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

עד כה 3 הרוגים מהחום; בים המלח נמדדו 52 מעלות

גל החום שפוקד את ישראל יימשך עד יום חמישי לפחות. עומסי חום כבדים וקיצוניים נמדדים בעיקר בדרום ובמזרח. בסוכת המציל בחוף בים המלח נמדדו בצהרים 52 מעלות

עד כה 3 הרוגים מהחום; בים המלח נמדדו 52 מעלות
  צילום מועצה אזורית ים המלח

גל החום שפוקד את ישראל יימשך עד יום חמישי לפחות. עומסי חום כבדים וקיצוניים נמדדים בעיקר בדרום ובמזרח.

בסוכת המציל בחוף בים המלח נמדדו בצהרים 45 מעלות. זוהי אחת הטמפרטורות הגבוהות ביותר שנמדדו באזור. בעבר נמדדו שם "רק" 49 מעלות.

עוד באותו נושא

הכי חם בארץ: 49 מעלות נמדדו בים המלח

. קרדיט: באדיבות מועצה אזורית תמר

בעמק הירדן גם שורר עומס חום כבד. אלון עברי מנהל הרפת בקיבוץ שער בגולן מסביר כי בתשע וחצי בבוקר כבר נמדדו כמעט 40 מעלות חום. "כדי לצנן את גופן של הפרות ולהקל עליהן בחום הכבד הפעלנו מאווררים ומתזים של מים צוננים."

צילום: אביב לשם

שלושה הרוגים – מאות נפגעים

במוקד 101 של מד"א נרשמו 588 פניות בנושא חולשה וסחרחורות, 293 מקרי התעלפות, 68 אנשים שהתייבשו ושש פגיעות חום. מחר צפויה בכל רחבי הארץ עלייה נוספת בטמפרטורה, אשר תמשיך להיות גבוהה מהרגיל לעונה עד ליום שישי בשעות הצהריים. נתונים אלו מהווים עלייה של עשרות אחוזים מהפניות בשנה שעברה.

ביום שישי האחרון מטיילת בת 21 טופלה בשטח סמוך לנחל צביה, והועברה במסוק צבאי להמשך טיפול בביה"ח, כשהיא מורדמת ומונשמת. ביום ראשון תושב יוקנעם בן כ-70 שסבל ממכת חום פונה לביה"ח רמב"ם כשהוא מונשם ומורדם, בהמשך היום נקבע מותו של תושב דימונה כבן 60, אשר התמוטט ומת כתוצאה ממכת חום קיצונית.

אתמול נקבעו שני מקרי מוות, כשתושבת חולון בת 44 בעלת רקע רפואי נמצאה מחוסרת הכרה וסובלת ממכת חום בחצר בניין בעיר. בחדרה, תושב העיר בן 41 איבד את ההכרה בתוך רכב סגור ואותר לאחר מספר שעות, כאשר לצוות מד"א לא נותר אלא לקבוע את מותו. בנוסף, תושב נתניה בן 63 סבל ממכת חום ופונה לביה"ח להמשך טיפול רפואי.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
5 תגובות - 5 דיונים מיין לפי
1
חום כבד
ישראל | 19-05-2020 15:05
בכפס בחניון של ביהח מאיר נמדדו 46 מעלות צלסיוס. ובירושלים רק 38.
2
זה מה שקורה כשלא לומדים לימודי ליבה? אנא תקנו
הרב פיינשמעקער | 19-05-2020 15:32
בים המלח נמדדו בצהרים 52 מעלות. זוהי אינה הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה אי פעם. בעבר נמדדו שם גם 49 מעלות
3
-אסור לדבר בשעת התפלה - ולאחרונה יש דבר פרוץ
אסור לדבר בשעת התפלה | 19-05-2020 15:40
-אסור לדבר בשעת התפלה - לאחרונה יש דבר שפרוץ [אפילו בתוככי מחנינו של שומרי תורה ומצוות והחרדים לדבר ד'] והיינו – הדיבור של חול בבית הכנסת [כידוע שדיבור של חול אסור בבית הכנסת אפילו לא בשעת התפלה] וכמו שיבואר לקמן בסד שהדיבור בבית הכנסת מעכבת את קבלת תפילותינו רל ובפרט הדיבור בשעת התפילה... ואולי מחמת עוון חמור הזה כבר עבר קציר וכלה קיץ ועדין לא נושענו, ואנחנו עדיין בתוך הגלות הנוראה והאיומה, בתוך ים של צרות יסורים ומכאובים. ועז כתוב שוע אוח ס' קכד ואם שח הוא חוטא וגדול עונו מנשוא וגוערים בו. וכתיב: ד' ילחם לכם ואתם תחרישון – ומפרש הזוהר הקדוש, ד' ילחם בשבילכם, מתי? רק כאשר אתם תחרישון בעת התפילה! העבודת ישראל זיעא כתב דברים נוראים בעניין זה וזל: השח בעת התפילה גורם שלא יקבל הקבה את תפלת כל המתפללים באותו בית הכנסת, ונמצא שהוא מזיק בידיים וחב לאחרים. נמצינו למדים שהפירצה הנוראה שהתפשטה בהרבה בתי כנסיות שמרבים בדיבורים אסורים זהו אבי אבות הנזיקין, ודינא דגרמי שתפילותינו לא יעלו לשמי מרומים חו, אוי לאוזנים שכך שומעות! הטז כותב: המדבר בעת התפלה מחלל שם שמים ואסור לצרפו למנין. והשוטים המדברים בתפלה גדול עונם מאוד, וחלילה להצטרף עם פושעים כאלו כשאין מנין זולתם טז אוח סימן נה סוסקד. ובסד נציין כמה סיפורים ומאמרים מצמררים מיוחדים בנושא כאב זה בתקוה שיהיו לתועלת וחיזוק לכלל ולפרט. חלק מהדברים לקוחים מדברי קודשו של ה'חתם סופר' [דרשות, חב עמוד שט] וזל: הקבה ברחמיו וחסדיו השאיר לנו 'מקדש מעט' - בית הכנסת ובית המדרש, אם אנו נוהגים בהם קודש אזי הם עתידים לקבוע בארץ ישראל מגילה כט. ויש להם גם עתה קדושת ארץ ישראל והתפילות נשלחות לשער השמים. אך אם חו אנו נוהגים בהם בזיון ומדברים בהם דברים בטלים, אז ההבל של הדברים בטלים שהוא 'טמא', מאפשר לשר של חוץ לארץ להתלבש בו, והוא [שר זה] גם נעשה בעל הבית בבית הכנסת רחל, ומקבל התפלות ומכניסם אל החיצונים, והוי ליה כעובד עבודה זרה ... עכל הצלח כתב [דרוש כג לשבת שובה] וזל: מי שיש ביהכנס בעירו ואינו נכנס [להתפלל] נקרא שכן רע, ואף אם מתפלל באיזה בית [ואפילו במנין], אינו דומה לתפילה בביהכנס שהוא 'מקדש' והקבה מצוי בו, לתפילה בבית שחסר כל מעלה! וכשאדם נכנס לביהכנס יצהר נעקר מלבו ודומה לקדושת ארץ ישראל, והתפילה עולה למעלה במסילה העולה בית א-ל, כי השר [הרע] אין לו שליטה על אוויר ביהכנס. ומסופר מעשה נורה שפרצה שריפה בב' ניסן תשכו בבית מדרשו של האדמור רבי יעקב יוסף מסקווירא זיע שנסתלק בב' ניסן תשכח וכל הביהמד שלו נשרף כליל, מלבד חדרו של הרבי זל [מנהגו בקודש היה להתפלל לבד בחדרו הסמוך לבית המדרש ביחד עם הציבור] ואף דלת החדר נשרפה, אבל רק בחציה החיצון שלצד ביהמד, ובחציה הפנימי לא שלטה האש. באותו יום שוחח עמו ידידו האדמור רבי מרדכי שלמה מבאיאן זיע לנחמו על האבידה הגדולה, בתוך הדברים שאלו הרבי מבאיאן האם גם חדרו ניזוק מן השריפה? אמר לו הרבי מסקווירא, שחדרו לא ניזוק במאומה, ומיד הוסיף לו הרבי מסקווירא הרי שם לא דיברו בחדרו מעולם בעת התפילה ... פעם שאלו את הגרשז אויערבאך זצל אם להלכה ולמעשה מותר לצעוק ולבייש מי שמדבר באמצע התפילה וכמו שנפסק בשוע: אוח קכד ז' לא ישיח שיחת חולין בשעה ששצ חוזר התפילה, ואם שח הוא חוטא, וגדול עונו מנשוא, וגוערים בו', נענה לו הגרשז זל באם תראה חלילה רוצח לפניך - האם גם אז תשאל שאלה כזאת? ... והתשובה מובן מאליו שחייבים לצעוק עליו. והנה ידוע מעשה נורא שהיה בעיר אוסטראה כמה שנים בטרם הגיע המהרשא זצל לכהן פאר כמרא דאתרא שם, ושימש אז אחד מחכמי הדור כרב העיר, בימים ההם פרצה מגיפה נוראה בעיר ומדי יום ביומו היו מתים בחורים וגם בתולות זקנים עם נערים רחל. לנוכח 'עת צרה היא ליעקב' גזר הרב שיתכנסו כל תושבי העיר לביהכנס בצום ותענית, ויתפללו אל ד' לקרוע ולבטל את הגזירה הנוראה, ובד בבד ביקש מכל בני הקהילה שאם יודעים הם על אחד מבני העיר שהרע מעשיו וחושבים שמא בעטיו באה עליהם הרעה הזאת, יבואו להגיד לו, כדי שיוכל לתקן את הצריך תיקון ועיז ישוב חרון אף ד' מעליהם. בלילה ההוא באו שני אנשים אל בית הרב, וסיפרו לו שפלוני היושב לצידם בבית הכנסת פסק לאחרונה מלבוא לביהכנס, ועל כן התחקרו אחר מעשיו ויראו שבחצות הלילה הוא קם משנתו ומדליק את הנר בעששית ויוצא לבדו אל היער הסמוך, ומסתמא עושה שם דברים ומעשים אשר לא יעשו, ומי יודע אם לא בגינו סובלים כל אנשי העיר. הודה להם הרב, אלא שהוסיף לומר, שעדיין היהודי בחזקת כשרות עד אשר יתבררו הדברים לאשורם, ועתה אין כאן אלא ספק דלמיחש מיבעי, וכעת צריך לברר את מעשיו עד תומם. ויצוו הרב על האנשים שבלילה הבעלט כשישמעו קול רעש קימה מביתו יבואו לקרוא לו והוא ילך יחד עמם אחרי האיש לבדוק מה מעשיו במעמקי היער. ויהי בחצי הלילה כששמעו השניים ש'החשוד' קם כדרכו ממיטתו מיהרו לקרוא למרא דאתרא שהגיע תיכף לשם, וילכו שלשתם אחריו ונכנסו בעקבותיו בעובי היער בחושך ואפילה, בתוך כדי הילוכם התחילו השנים לרעוד מרוב פחד, וכששיניהם דא לדא נקשן בקשו מהרב שיניח להם לחזור לביתם כי מפחדים המה להמשיך בדרך סכנה זו, אך הוא נזף וגער בהם על שאינם מסיחים דעתם מצרכי עצמם כאשר חיי כל בני העיר נתונים בסכנה גדולה, ואיך לא יחרפו נפשם עבור אחיהם להצילם ולפדותם מבאר שחת בדרישה וחקירה על מה עשה ד' ככה להענישם במגיפה כזאת, ואכן, השניים התחזקו ברוחם והמשיכו ללוות את רבם אחרי האיש. עד שהגיע האיש למחוז חפצו ועמד מלכת, עמדו גם השלושה במרחק מה והנה הם שומעים ש'החשוד' התחיל בעריכת תיקון חצות בבכיה נהי ויללה על חורבן בית המקדשינו, ולפליאתם שמעו עוד קול אחר הבוקע ועולה בבכי עמו יחד, וכה ישב ובכה לזמן מה. אחכ שב על עקבותיו ויצא מן היער, בצאתו מן היער עיכבו הרב וגילה לו שעקב אחריו מפני החשש, אך עתה ברור לו שצדיק גמור הוא ורק הסתיר את מעשיו מעין רואים, אולם שאלה אחת לי, של מי היה הקול שבכה עמו יחדיו, בתחילה לא רצה ה'צדיק נסתר' להשיב על השאלה, ורק אחרי שגזר עליו הרב בגזירת מרא דאתרא שיגלה לו, נענה וגילה שזה היה קולו של ירמיה הנביא, כי זה לו עידן ועידנים שהוא עורך כאן 'תיקון חצות' וגרם בזה נחת רוח עצומה בשמים ממעל, עד שגמרו לשלוח אליו את ירמיה הנביא שהיה מקונן בימי החורבן לבכות גם היום יחד עמו על חורבן בית מקדשינו ותפארתנו. כשמוע כן הרב התחנן אליו הרב - שירחם על בני העיר ויפעל לביטול המגיפה, שהרי יש לו עסק בנסתרות ובידו לשאול את ירמיה הנביא על מה יצא הקצף, ואיך הוא מעלים עיניו מצרותיהם ואינו פועל להשיב חרון אף ד'? נענה הצדיק נסתר והשיב, שיבוא מחר בבוקר לבית המדרש ושם יסביר להם הכל. מיד מיהרו שני האנשים שליוו את הרב להודיע לכל בני העיר, שבבוקר בשעה היעודה חייבים כל תושבי העיר להתאסף בביהמד ושם ישמעו את סיבת הגזירה הנוראה המרחפת עליהם ובמה עליהם לשפר מעשיהם. ויהי ממחרת הגיעו כולם לביהמד אך האיש בושש מלבוא, לפיכך ציוה הרב שיתחילו להתפלל פסוקי דזמרה, לא עבר זמן רב והנה נכנס הצדיק הנסתר עטור בטלית ותפילין וכל מראהו אומר קדוש קדוש, וכאשר ראו אותו המתפללים התעלפו כמה מהם על מקומם, ונפלה במקום בהלה גדולה. אחר התפילה ניגש אליו הרב ותמה בפניו מה גרם לאנשים להתעלף, השיב האיש 'הלא עטור אני בתפילין ומקרא מלא דיבר הכתוב [דברים כח-י] וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עליך ויראו ממך...' תמה הרב ושאל, גם שאר המתפללים היו עטורים בתפילין, ומדוע רק התפילין של מעכ הטילו מורא ופחד גדול ככ ... ויען הצדיק ויאמר, שלא נאמר 'ויראו ממך' אלא למי שנזהר בהם כראוי שלא להסיח דעת ולא להשיח בהם שיחה בטילה. המשיך הצדיק ואמר, גם תדעו שעל כל בני העיר ליזהר בכבוד בית הכנסת ולא לשוח שם דברים בטלים ובפרט בעת התפילה, וזוהי סיבת המגיפה שתקפה את העיר... על שמשיחים בשעת התפילה ללא חת, ואכן, רק מחמת זה הפסקתי באחרונה לבוא לבית הכנסת שבכאן. אמנם, אם תקבלו עליכם מהיום והלאה להיזהר באיסור זה, אז לא ישמע עוד שוד ושבר בגבולכם, וכך הוה, שתיקנו תקנות קבועות שלא לדבר בביהמד, והמגפה נעצרה. לימים חרטו על כותלי ביהמד לדורות עולם את כל סיפור הדברים כהווייתו, ואיך ניצלו מן המגיפה על ידי שקיבלו על עצמם להשגיח ולהקפיד ביותר שלא לדבר בעת התפילה, ובכל עת שהגיע אורח לבית הכנסת שלא ידע מגודל הקפדתם שלא לדבר בביהכנס ובפרט בעת התפילה היו המתפללים מוליכים אותו אל הטבלא ומבלי שיפסיקו בדיבור הראוהו את הכתוב בטבלא, וישמחו כי ישתוק. הנה דברי ראבד מדעברעצין זל [שות באר משה חז ס' קח] וזל אספר מעשה נורא שאני בעצמי הייתי עד רואה לזה, ועדין ארכבותי דא לדא נוקשות בהעלותי על ליבי. פעם דרש אאמור הגהצ זצל דרשה גדולה בשק בעניין עניית אמן, ואמן יהא שמיה רבא, ובתוך הדברים הזכיר מליצת רבינו הרמק זצל שהרת של שתיקה יפה בשעת התפילה הם אותיות שיבה ומי שנזהר בדבר ועונה אמן ואמן יהא שמיה רבא זוכה לשיבה טובה, ואמר שמכלל לאו אתה שומע הן {אבל אינו רוצה להוציא מפיו מה הכוונה להיפך...} ולמחרת בבוקר היה רעש גדול בביהכנס, כי אחד מי ששמעו דרשתו סיפר שבאותו הלילה חלום שעומד לפני בית דין של מעלה [והרגיש שהוא בחלום, והבין שכוונתם להשאיר נשמתו למעלה ושלא יקיץ משנתו חס ושלום] והתחנן לפניהם שעדין הוא לא הגיעה לשנות 'שיבה' ולמה יקנס בדין קשה להחזיר נשמתו לבוראו בגיל צעיר כזה? והשיבו לו הביד של מעלה, משום שהוא שח שיחה בטילה בתוך התפילה ולא ענה אמן, ואמן יהא שמיה רבא. הוא השיב לפני הביד של מעלה שהוא לא ידע מחומר האיסור, ואז התרגז עליו אחד מיושבי הביד, ואמר לו, איך אתה אומר כזה דבר, והרי הרב שלכם דרש בשבת זו מענין זה, ואמר בשם הרמק שהשותק בביהכנס ועונה אמן, ואישר זוכה לשיבה ומכלל לאו אתה שומע הן... ואתה עצמך היית בדרשה זו, ואיך אתה אומר שלא ידעת מחומר הענין? אז הבטיח האיש לפני בית דין של מעלה שילך ויודיע לכל בני הקהילה מה שנעשה עמו ויזהירים על כל ענינים חמורים האלו. רק אז יצא נקי מלפני הבית דין של מעלה ויהי לחרדת אלוקים, עכל מעשה שהי' באחד, ששנים רבות לאחר נישואיו לא זכה להיפקד בפרי בטן, וכל פעולותיו והשתדלויותיו עלו בתוהו, ויהי כאשר כלו כל הקיצין נכנס אל חדר רבו ופרץ לפניו בדמעות שליש ואמר כי אינו יכול לסבול יותר צער זה להיות ערירי, נענה רבו ידעתי כי לא באת אלי אלא מפני שאני רבך, אך זאת אשאלך, אם אגלה לך שמו של צדיק אחד שכל ברכותיו מתקיימות - האם תלך אליו להתברך מפיו? ויען האברך, וודאי שכן. אמר לו הרבי יש הבטחה מצדיק אמת מהדורות הקודמים, וזה ה'תוספות יום טוב' שאמר, שהשומר פיו ולשונו מלדבר בעת התפילה יזכה לראות בנים חיים וקיימים וכן תיקן בזמן הגזירות בשנות תח ותט להוסיף 'מי שברך' לומר כל שק לאחר קריאת התורה בצפרא דשבתא [מומלץ לקרוא המי-שברך מהתחלה עד הסוף] ששומר פיו ולשונו שלא לדבר בשעת התפילה יזכה להתברך בהרבה ברכות, וביניהן שיזכה לראות בנים חיים וקיימים, למותר לציין שהלה עשה כהוראת רבו ואכן נולדו לו תאומים לתקופת השנה, לימים אמר האברך, שבחייו עשה הרבה 'טיפולים' שונים וקשים, אך 'טיפול' זה היה הקשה שבכולם... ואכן לא בכדי מתאמץ היצהר להכשיל את האדם בזה, כי הוא מהדברים העומדים ברומו של עולם . העיקר לדעת שיזהר גם הוא בעצמו שלא לעבור על האיסור החמור, כי אא שהוא יזהיר את אחרים או אפילו רק את בניו הקטנים והם יראו שהוא עצמו עומד ושח דברי הבל וריק באמצע התפילה. וחייבים לזכור שכל השח בעת התפלה הרי הוא מחלל שם שמים חו. ידוע מליצת העולם, כי פעם עמדו אב ובנו הנער שהיה כבן יג שנה ויום אחד, אמר האב לבנו, הנה בסד בזה הלילה הינך נעשה 'גדול' ותכנס ללגיונו של מלך בקבלת עול תורה ומצוות... מהיום עליך לגשת לכל 'תפילה' כראוי וכיאות, לעמוד במקום אחד ולהתפלל מילה במילה בכובד ראש, וחלילה מלשוח שיחה בטילה באמצע התפילה... שמע הבן, סבר וקיבל ... בהגיעם לביהכנס וכבר החל החזן בהתלהבות קודש 'הודו לד' קראו בשמו'... והנה רואה הבן שאביו עדיין מדבר כל מיני שטויות עם 'חבריו' לע ... ניגש הבחור הבר מצוה אל אביו ושאלו, כבוד אבי מורי שליטא, מתי יחול יום 'הבר מצווה' שלך???... ידוע ומפורסם שכק מרן אדמור מלעלוב [בב] זצוקל, היה מאוד מקפיד בבית מדרשו ובכל בתי המדרש של חסידיו, שישמרו על שתיקה מוחלטת בשעת התפילה וקריאת התורה, דהיינו מהתחלת התפלה עד לאחר אמן האחרונה אחר קדיש האחרונה, ואף העמיד שומרים מיוחדים שתפקידם היה לגעור בכל מי שהעז לדבר בשעת התפילה, כשהוא מורה להם מפורשות שינהגו ללא משוא פנים, ולא יעלימו עין גם מאנשים נכבדים ונשואי פנים שמדברים בשעת התפילה. הרבי מלעלוב גם העיד שבקהילתו נהגו להיאבק במחלה הארורה רל על ידי המניעות משיחה בשעת התפילה, ואף הורה לכתוב על גבי ארון הקודש שבבית מדרשו את הממרה: שתיקה יפה בשעת התפילה – ראשי תיבות 'שיבה' אות לכך שהשתיקה בשעת התפילה היא סגולה בדוקה ומנוסה לאריכות ימים ושנים. מסופר שבאחת הפעמים נזדמן לבית מדרשו של אדמור מלעלוב בבני ברק יהודי נכבד שהשתתף בשבת עליה לתורה [אויף-רוף] של חתן מקרובי משפחתו. אותו יהודי שראה את המודעות המזהירות שלא לדבר בשעת התפילה, חשב שמדובר בהמלצה בלבד, ובזמן קריאת התורה בין גברי לגברי השיח לפי תומו עם היושבים לצדו הי. ה'שומר' שמינה הרבי העיר לו בעדינות פעם ופעמיים, וכששב האיש לסורו הבהיר לו הממונה במילים נחרצות שאם יראה אותו מדבר פעם אחת נוספת הוא יחזיק בזרועו ויגרור אותו החוצה מבית המדרש תוך השפלה וביזיונות גדולים. נחרד האורח חרדה גדולה ושתק עד סוף התפילה. אבל... לאחר התפילה ניגש האיש לרבי זל והעיר על ההתנהגות הלא מקובלת של השומר שפגע בכבודו: אומנם מבין אני שיש חשיבות רבה לעניין של הימנעות משיחה בטלה בשעת התפילה וקריאת התורה, אבל האם נכון היה לגעור בי בצורה כזאת ולפגוע בכבודי עד כדי כך? השיב לו הרבי בחריפות רבה: אילו היה לי מקל הייתי נותן אותו לשומר כדי שיכה את המדברים בשעת התפילה להלכה למעשה פסק הכף החיים [ס' קנא אות ח' בשם החידא] שמי שאינו יכול לעמוד בזה [וחו נכשל ומשוחח בשעת התפלה] עדיף לו שלא להתפלל בציבור, אלא ישב בדד בביתו ויתפלל ביחידות, ולא יחלל את מקדש אלוקים, והדברים נוראים עכל. ובאמת כל הספרים הקדושים מלאים מחומרת עניין זה, ולא הבאנו כאן אלא מעט שמחזיק את המרובה וכמש (משלי ט'ט) תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד הוֹדַע לְצַדִּיק וְיוֹסֶף לֶקַח. החכם שעיניו בראשו מבין שבכלל לא מדובר כאן באיזו חומרא או מעלה גרידא, אלא דבר זה תלוי בנפשנו ובקיומנו, של כל אחד שרגלותיו עמדו על הר סיני, כי התפלה היא בית חיינו וזהו עיקר עבודת האדם בעולם הזה, ושמירת הפה זה היסוד לכל עבודת ד' בחיי האדם. ובפרט בתקופה כה קשה שגזירות נוראה שעוברת עלינו, כמו תועבות סדום, גזירת גיוס השמד, גזירת חינוך השמד קרונה וכו' רל, ומחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה, וכשל כוח הסבל, הן אמת שאין אנו יודעים חשבונות שמים, אבל פשיטא לן דעי הדיבורים האסורים בבית מקדש מעט, ובפרט בזמן שהשכינה זועקת ואומרת אם אב אני איה כבודי? ואם אדון אני איה מוראכם בביתי?... ובודאי שמדה טובה מרובה היא. ועל כן החלש יאמר גיבור אני וכל אחד יקבל עכשיו על עצמו בקבלה גמורה בלנ שלא לדבר בשום פנים ואופן בבית בקדש מעט, ובפרט בזמן התפלה!!! ואם הדבר קשה לו מאוד, אפשר בשלב הראשון לקבל על חלק מהתפילה ולאחר כך להוסיף עוד בקודש, ולהחריש עד סוף התפילה. בְּאִגֶּרֶת הרמבן כתב: בְּכֹל דְּבָרֶיךָ וּמַעֲשֶׂיךָ וּמֵחַשָּׁבוֹתֶיךָ וּבְכֹל עֵת, חֲשֹׁב בְּלִבְּךָ כְּאִלּוּ אַתָּה עוֹמֵד לִפְנֵי הַקָּבָּה וכו', וְהסר כּל דִּבְרֵי הָעוֹלָם מִלִּבְּךָ בְּעֵת התפלָהּ... וּתְפִלָּתְךָ תִּהְיֶה זַכָּה וּבָרָה וּנְקִיָּה וּמְכֻוֶּנֶת וּמְקֻבֶּלֶת לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא עכל. בקשה מיוחדת מכל מי שקרא המאמר[שבודאי שנגעו לליבו, או חלקם לכהפ] נא לפרסם את הדברים ברבים, או אפילו רק חלק מהדברים הנל, או שישפיע לפחות על יהודי אחד או שנים שיקבלו על עצמם את זכות השתיקה בבית מקדש מעט, הן בשעת התפלה והן שלא בשעת תפלה, ושכרו כפול מן השמים. וברצות השם יתברך כל אחד שיתחזק בעניין זה – ממילא יתקבלו תפילותיו במהרה בחסד וברחמים מרובים – ובזכות השתיקה יזכה בקרוב לפרסם את סיפורו על ישועתו, לזיכוי חיזוק הרבים, בענין השתיקה בבית המדרש ובית הכנסת, בעת התפלה, וגם לא בעת התפלה... ויהר מלפני אבינו שבשמים שבזכות השתיקה של דברים בטלים [בביהכנס וביהמד] נזכה ל-שיבה טובה, ופרנסה טובה, שלו' בית, בני חיי ומזוני, גזירות טובות, רפואות, ישועות ונחמות בקרוב, ולגאולה שלימה בבא.
4
האם יש גיבוי רשמי לנתונים?
דודו | 19-05-2020 16:57
השירות המטאורולוגי למשל וכדומה
5
להתעורר.
רונן | 20-05-2020 21:21
לחזור בתשובה מהר כל האיתותים בשבילנו פעם מגפה פעם חום רבותי יהודים קדושים וטוהרים רק תשובה לאבינו שבשמיים הייה טוב בלי אמונה שלמה בבורא עולם ותורתו הקדושה אין לנו מה לחפש פה.