אלישיב רייכנר בספר חדש: איך נולדו הגרעינים החברתיים

העיתונאי הסרוג אלישיב רייכנר בספר החדש, 'דווקא שם' המספר את סיפורם של הגרעינים התורניים החברתיים בעיירות הפיתוח והפריפריה מקרית שמונה ועד אילת.

אלישיב רייכנר בספר חדש: איך נולדו הגרעינים החברתיים
  כך נולדו הגרעינים החברתיים כריכת הספר.

"בשלושים השנים האחרונות, הרחק מאור הזרקורים, מתרחשת בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של ישראל מהפכה.

עשרות משפחות התיישבו בערי פיתוח ובשכונות מוחלשות בערים וחוללו שם שינוי רוחני וחברתי הנמצא בעיצומו. מה שהחל כזרזיף לפני ארבעים שנה התעצם לכדי זרם משמעותי הנפרש על פני כל הארץ". (מתוך הכריכה האחורית)

העיתונאי והפובליציסט אלישיב רייכנר, תושב ירוחם, חיבר מסמך מרתק סביב סיפורם של אנשי הגרעינים התורניים בעיירות הפיתוח ובערי הפריפריה.

רייכנר עבר בין יותר מעשרים גרעינים חברתיים וקהילות שונות, מקרית שמונה ועד אילת, כדי להביא את סיפורם. מרבד הסיפורים על השפעתה של כל קבוצה וקבוצה, אופי הפעילות השונה, והתמורות החברתיות, לוכדים את הקורא ומביאים אותו לכדי הבנה מחודדת על עולם שלם של ציונות חדשה.

הספר מחולק למספר רב של פרקים הסוקרים את התבססות הגרעין החברתי בערים ויישובים שונים ברחבי הארץ: קרית שמונה, דימונה, קרית גת, ירוחם, קיבוץ מגוון, לוד, תל-אביב, אשקלון, בית שאן, בית שמש, אופקים, אילת, באר שבע, עכו, תמוז, אריאל, רמת גן ושדרות.

התנחלות בשטח או בלבבות?

הספר נוגע בלא מעט סוגיות שהסעירו את הציבור הדתי-לאומי בשנים האחרונות, ובניהם: השתלבותם של חברי הגרעינים במערכות החינוך, שהיו שראו בה השתלטות או התחרד"לות; גרעינים בערים מעורבות ליהודים וערבים – המתח בין האוכלוסיות; התנחלות בגבעות או התנחלות בלבבות – מה יותר חשוב ודחוף.

האם יש מקום לאמץ את דרכי החזרה בתשובה של חב"ד? האם 'דוכני המצוות' לגיטימיים?; אוכלוסייה תורנית בתל-אביב – האם יש לה מקום?; האם חברי הגרעינים צריכים להיות מעורבים בפוליטיקה המוניציפאלית; מה הדומה והשונה בין הגרעינים התורניים לקיבוצים העירוניים החילונים.

לצד זה עולות תובנות רבות מהספר כמו למשל זיקה ברורה בין משברים שהיו בהתיישבות ביש"ע – פינוי ימית, הסכמי אוסלו, עקירת גוש קטיף – לבין התחזקות הגרעינים. כמו כן, מדבריהם של אנשי הגרעינים עולה שהאינטגרציה טובה לחינוך ילדים. בניגוד למה שנהוג לחשוב – טוענים אנשי הגרעינים שחינוך בסביבה הטרוגנית טוב ובריא יותר מאשר בסביבה הומוגנית. תובנה נוספת שעולה מהספר היא שילידי המקום ששותפים לפעילות הגרעינים נהנים מיתרון יחסי על פני המתיישבים מ'בחוץ', מכיוון שיש להם חיבור טבעי יותר עם האוכלוסייה הותיקה.

על הספר אומר המחבר, אלישיב רייכנר: "כתיבת הספר הייתה עבורי מסע מרתק בין אנשים טובים, שבחרו ללכת נגד זרם ההסתגרות השבטית העובר על החברה הישראלית, בניסיון לנפץ מעט את הבועות החברתיות המתהוות בה. אחד הדברים המעניינים לגלות היה שהתיישבותם של אנשים במקום מגוון ושונה משנה אותם, הופכת אותם לפחות מגזרים ויותר מחוברים לחברה הישראלית. החברה כולה מרוויחה מכך, וזהו אחד ההישגים הגדולים של מפעל הגרעינים".

מנכ"ל קרן קהילות, ש"י תובל שהיה שותף בהוצאת הספר אמר: "אנו שמחים להוציא לאור מסמך ייחודי החושף את הפסיפס הרחב של דמויות בחברה הישראלית שרוח האידיאולוגיה הציונית נשפה בעורפם והחליטו לתרום למפעל הציונות . מגוון הסיפורים הייחודי מתחבר לנקודה בה כל הדמויות חיות את החברה והקהילה בישראל".

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
4 תגובות - 4 דיונים מיין לפי
1
צריך להיות ספר תעודה מרתק.
יישר כוח. | 29-04-2013 13:47
2
השתלטות החרדלים על מרבית הגרענים הפכה אותם לתלושים
שרוני | 29-04-2013 23:11
במקום היעוד להוביל מנהיגות ציונית תורנית לישוב כולו כמשפיעים על ההמון לצערי הרב לרוב הפכו לקבוצת מחץ כחבורה הדואגת להקצנה דתית בחינוך הממד בישוב וגידור תחום השפעה סטירילי לילדיהם למקורביהם ותעסוקה להם ולנשותיהם כאיקס טרטורי המוצצת את לשד מנעמי הממד המתחרדל לעצמם בלי לתרום בהבטים הכלל ציבוריים ולהקרין מתינות , אהבה וסובלנות לרוב זה עימות , שטלטנות , להכעיס להרע .
3
תגובה לשרוני
חיים | 30-04-2013 11:19
בדיוק בשביל אנשים כמוך נכתב הספר הזה. קרא אותו ואז תדבר. אתה ניזון מהכרות שטחית ומשמועות אם היית מכיר יותר לעומק את הגרעינים לא היית כותב כך
4
שרוני, מה לעשות. הדתיים ה'נורמלים' לא מצטרפים לגרעינים.
שוקי | 01-05-2013 22:53
יש פחות שליחות באיזורים הקשים, ולא רואים בני 'נורמלים' בגרעינים. אולי פוזלים לחו"ל (כדי לחזור עם כסף, אבל אני ממש לא מזלזל).