בהר בחוקותי: פרשת השבוע מדברת על מצוות יובל ובתי ערי חומה ודברים נוספים הקשורים לנדל"ן. בכלכלה המודרנית אחד המנועים הכלכליים המרכזיים זה שוק הנדל"ן, ובתורה פעם בחמישים שנה מפרמטים את המערכת, כל אחד חוזר לאיפה שהוא היה, וכל שוק הנדל"ן הוא נגזרת של כמה שנים נשארו עד שנת היובל. מבחינה כלכלית זה מזעזע את אמות הסיפים, כשהיובל בעוד שנתיים מה שווי הנדל"ן? איך אפשר לנהל ככה חברה מודרנית?

צפו: רעיון קצר לפרשת השבוע ב-3:36 דקות:

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

WhatsApp Video 2020-05-12 at 18.03.28

זה לא רק העניין הכלכלי, זה גם הצד החברתי. כל אחד מאתנו גר איפה שמתאים לו, בקיבוץ, בכפר, בעיר, בצפון ובדרום. בסדר, תגור איפה שבא לך, אבל תבוא שנת היובל ותתלוש אותך מפה ותשים אותך שם. איך אפשר לחיות ככה מבחינה חברתית? מבחינת קשרים חברתיים, מבחינת הקהילה שכל אחד בונה לעצמו בהתאם לרצונותיו.

הגמרא במסכת ערכין אומרת שהיובל פסק לקראת סוף בית ראשון, כראובן גד וחצי שבט המנשה גלו. ותוך כדי דיון הגמרא אומרת שיובל נוהג רק כשכל השבטים נמצאים במקומם בבתיהם, ואז פעם בחמישים שנה כל אחד חוזר לנחלת אבותיו מימי יהושע בן נון, סוג של ריסטרט חברתי.

היום אין לנו חלוקה לשבטים, אף אחד לא יודע מאיזה שבט באו אבות אבותיו, ולכן לכאורה יובל לא יחזור.

אז למה התורה כתבה את זה, אם זה רלוונטי רק לימי בית ראשון?