האב נפרד: "במקום שאתה תקבור אותי, אני קובר אותך"

מאות בני אדם הגיעו היום (שלישי) לבית העלמין בבאר יעקב להלווייתו של סמל ראשון עמית בן יגאל, שנרצח הלילה לאחר שמחבל פלסטיני השליך אבן בפניו במהלך פעילות בכפר יעבד הסמוך לג'נין. בין המשתתפים בהלוויה נמנו שר הביטחון נפתלי בנט והרמטכ"ל אביב כוכבי.

https://www.facebook.com/IsraelHayom/videos/281895949516051/

בנט: "עמית ידע מה הסכנות, אך בחר בחיי עמו"

ההלוויה נפתחה בקריאת פרק תהילים על ידי הרב הצבאי הראשי, הרב אייל קרים, ואחריו האב ברוך אמר קדיש. שר הביטחון נפתלי בנט נשא דברי פרידה בשם מדינת ישראל, והחל בציטוט מעקידת יצחק: "'קח את בנך, את יחידך, אשר אהבת'. ראיתי היום את התמונות והוידאו של עמית – כל כך חי. צפיתי בצעיר החייכן, זה שמרים את המורל בקרב חבריו לצוות. צעיר שידע לחיות את החיים, אבל ידע טוב מאד עם מה הוא מתמודד ומה הסכנות שעומדות בפניו".

בנט המשיך והקריא את דבריו של עמית שכתב ביום הזיכרון האחרון: "לקלל את הרגע שאתה חיי בו, ובאותה נשימה לזכור למה אתה פה". "המשפט הזה הוא תמצית קיומה של עם ישראל. אנחנו עם שמגלה עוצמה דווקא מתוך קושי והקרבה, עוצמה שיודעת שאם בנינו לא ילחמו בלילות, הוריהם לא יוכלו לצעוד בביטחה בימים" אמר בנט. "עוצמה שנשאבת מעומק שורשינו בארץ ישראל – כמו שהוריו לימדו את עמית לאהוב את הארץ והמדינה".

"ברוך האב סיפר שהוא היה בנו יחידו ושחתם לו כדי שיוכל ללכת לקרבי. כמה אומץ באב וכמה גבורה בבן. מול מוגי הלב שמתחבאים בקרב ילדיהם ועל גגות הבתים, קמים חיילים גיבורים ששומרים על העם שלהם – עם של אמיצים" המשיך בנט. "לוחמי גולני – אתם תחזרו להילחם ולמצוא את המחבל המנוול שעשה את זה, וננצח יחד את אויבינו. עמית ידע לאן הוא הולך, הוא ידע למה וידע מול מי ומה עלול לקרות – והוא יכל לחמוק מזה בקלות כבן יחיד. הנסיעה שלו לפולין הייתה נקודת המפנה – הוא בחר בחיים של העם שלו ושילם בחייו שלו".

"אף אחד מאיתנו לא מבין את דרכי אלוקים, ואין לנו מילים מנחמות לכאב הגדול, אבל יש לנו הערצה עצומה ואהבה בלתי נגמרת מעם ישראל, אליכם המשפחה" סיכם ופנה למנחמים. "תהא נשמתו צרורה בצרור החיים. עם ישראל חי".

"היו גאים בעמית, היווה סמל ומופת לאחרים"

מפקד היחידה של עמית הספיד בשם צה"ל. "אין מילים בפינו שיוכלו לנחם או להקל את כאבכם. היו גאים בעמית – לוחם עז, אמיץ, המבטא את רוח הלחימה שמהווה סמל ומופת לאחרים" פנה למשפחות. "הוא היה במקום שאהב – מוקף בחברים שאהבו אותו כל כך. בשעה קשה זו, אנו מחזקים ומחבקים אתכם – מעתה והלאה אתם חלק בלתי נפרד ממשפחת גולני".

ח"כ עמיר פרץ, חבר קרוב של המשפחה, נשא גם כן דברים בהלוויה. "עמית, היית אהבת עיניהם של אביך ואמך" אמר. "ברוך הוא חבר וותיק שלי, שהגיע לשדרות וכבש את ליבה של אמך לפני שעברו למרכז, שם נולדת לעולם מלא בשמחה" אמר. "בזכות גיבורים כמוך אנחנו יכולים להמשיך להתפתח ולשמור על המדינה כמקום מבטחים עבור כל יהודי העולם. אני בטוח ששר הביטחון וצה"ל לא ישקטו עד שהמחבל הארור ישלם על מעשיו".

"לך לדרכך, שם מחכים לך מלאכים, ושלח תפילה לשלומם של חיילי צה"ל בכל אשר הם" נפרד. "אנו נמשיך לעמוד לצד הוריך ובני משפחתך. יהי זכרך ברוך ונצור בליבנו לעד".

האב: "אתה היית צריך לקבור אותי, לא אני אותך"

האב ברוך נפרד מבנו בדמעות. "איך מספידים בן? אתה היית צריך לקבור אותי, לא אני אותך" שאל. "כשבאת לעולם התאהבתי בך בשנייה הראשונה שיצאת לעולם, ואמרתי לך 'נעים מאד, קוראים לי ברוך ואני אבא שלך'. 20 מטר מכאן שוכב אבא שלי, שאתה קרוי על שמו, וגם אמא שלי פה ותשמור עליך. אני בגיל 21 התייתמתי, ואתה בגיל 21 מחזיר את נשמתך לבורא".

"עד הבוקר הייתי אדם שמח ומאושר, שלם עם עצמו ודרכו. ב-6:30 בבוקר הפכתי להיות איש אומלל, שאין לו כלום. הילד היחיד שהקב"ה נתן לי היה כאן ל-21 שנים טובות, ואיפה לא היינו בשנים הללו. עכשיו אני לא יודע מה לעשות, איך מתחילים את החיים. אני כולי שבור וגמור" אמר בדמעות. "הבטחת לי שתשמור על עצמך, התקשרת אלי בפולין וכל יום, אמרתי לי לא לסרב לך, והלכתי איתך לא בלב שלם. כשחתמתי לך זה היה כאילו אראלה ממפעל הפיס התקשרה ואמרה שזכית בלוטו. חיבקתי אותך, וכל צעד שלך בצבא הייתי שם בשבילך".

"כמה כבד המחיר ששילמתי, נהייתי אדם בודד. אני לבד לחלוטין. ביום כיפור כבר לא אצטרך לנסוע לבאר יעקב, להתפלל יחד איתך" אמר בסיכום. "יש לי צלקת גדולה מאד, נהייתי אדם אחר ובודד. אני עדיין לא מעכל את הדבר הזה. עכשיו אני כבר לא אבא, אני כלום. בגיל 21 אני משכיב אותך פה למנוחת עולמים, ואני שבור ומרוסק. אני מקווה שהייתי אבא טוב, שעשיתי לך משהו".

האם: "היה סיוט לראות חיילים בדלת, השתנו לי החיים"

האם וינטר נפרדה גם כן בדמעות מבנה. "אתה לא רק שעשית מאה אחוז, אתה גם הוספת 20 אחוז, וב-20 אחוז הללו קיבלת אבן שעקפה הכל" אמרה בבכי. "עכשיו בגלל נבלה הבן שלי מתחת לאדמה. שנתיים אנחנו מחפשים בית כדי שתהיה לך פינה חמה, ביום ראשון אמרתי לך שמצאנו בית ושלחתי לך תמונות. היינו מדברים כמו חברים. אבל עכשיו כבר לא נצטרך בית גדול".

"ביום הזיכרון לא יכלנו להיות איתך בגלל הקורונה, אז עשינו טקס ברחוב. הייתה עננה קשה מעל הראש שלי – ולא האמנתי שהעננה הזאת תרחף מעל ראשי כל חיי" אמרה כשהיא פורצת בדמעות. "עכשיו אני אומרת לך שלום, שלום ולא להתראות. איזה מלאך יפה אתה, עמית. ראיתי אותך כל יום, כל כך יפה כמו שאתה בדיוק. אמרתי שאחרי הקורונה אחזור לעבודה כמו גדול, וחזרתי אתמול – ופתאום היום התעוררתי למשפט 'ברוך דיין אמת'. זה היה סיוט שלי לראות חיילים בדלת. אמרתי להם 'לא, לכו מפה'. הם לא הלכו, הסבירו מה קרה – וזהו. השתנו לי החיים".

"ילד אהוב שלי, אחיות שלך לא מבינות מה קורה" סיכמה בעצב. "אנחנו נשמור על הגחלת שלך, השמחה, האהבה, והנתינה שהייתה לך לכולם. היית מפיץ כל כך הרבה אור – תסתכל כמה באו להיפרד ממך"