אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום
הורות ולידה, סרוגות, תוכן שיווק

מטופלת הפוריות נחשפת: "אל תשאירו אותי בלי עתיד"

לרוב הנשים תקופת ההריון היא תקופה משמחת, אך למטופלי פוריות מדובר בתקופה קשה ומורכבת במיוחד. אחת מהמטופלות של ארגון "בוני עולם" מציגה את סיפורה בטור לסרוגים וקוראת לכם לסייע: "אל תשאירו אותנו בלי תקווה"

מטופלת הפוריות נחשפת: "אל תשאירו אותי בלי עתיד"
  אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

לכולם זה תהליך משמח. אמנם קצת לוחץ, מציק ולא נוח. אבל בכללי, חוויה שכל אחת ואחד לוקח איתו בזכרונותיו… הריון.

התקופה הזאת, שנשים מסתובבות מחוייכות ומלאות אושר בבשורה המשמחת שעומדת להכניס לחייהם הרבה צחוק ובכי מתוק של ילד שיזחל ויצחק, יפרק ויבלגן. יזרוק דברי חכמה שיגרמו לכולם מסביב למחוא כפיים ולהורים, להעלות חיוך רווי נחת על שפתותיהם ונחת אחת גדולה. והעיקר, הביחד הזה וחיי המשפחה שהולכים ומשתבחים מהריון להריון וכל ילד שנוסף למשפחה ומוליד עוד ועוד רגעים כאלה.

לתרומה לחצו כאן

אצלי, המציאות היתה הפוכה ב-180 מעלות. כל כך הפוכה עד שהכאב הזה הפך אותי לאוסף של שברים וערימת חתכים. מסכת ייסורים שהתחילה בימים ושבועות. חודשים ושנים של ריקוד מושחת בין ציפיה לאכזבה. מערכות שלמות שמתחילות בתקווה גדולה ונגמרות בניפוץ נוסף של חלום חיים. עוד נסיון של אגירת כוחות שנכנע מול לילות נטולי שינה וימים עמוסי ייסורים וכאב.

עוד באותו נושא

מרגש בכל פעם: תורמים ומשתתפים בהבאת חיים

מה לא ניסינו?! אצל מי לא ביקשנו. אצל מי לא התפללנו. בכל מקום! כל סגולה. כל תפילה. ובעיקר כמעט כל טיפול אפשרי. חלקם שהוצאותיהם היו נסבלים עבור זוג דלי אמצעים כמונו ורובם כאלה שמחירם רחוק והזוי מכפי יכולתנו. אחרי שנים של חיפושים גילינו את מי שנדמה היה לנו כמלאך המושיע. ואכן אחרי טיפול מסור, ויקר להחריד, התבשרנו בידיעה שנראתה לנו כאגדה שמספרים לנו רק כדי להחזיק אותנו בשפיותנו. כבר לא האמנו, אבל לאט ובזהירות הפנמנו והתחלנו להאמין שהנה באה הישועה גם לפתח דלתינו והתמלאנו שמחה אדירה, שלא היה ניתן לדמיין אותה קודם לכן. כאילו נכנסנו לעולם אחר שלא היה שייך אלינו עד אותו רגע.

לתרומה לחצו כאן

כמה אכזרי זה לקחת בשורה ענקית שכזו ובאבחת שניה קטנה למוסס אותה לאין ואפס? כמה עוצמות פלדה נדרשות בכדי לשאת שוב את הלב הפצוע ששוב מאבד דופק? כמה הזוי ובלתי נתפס לחזור לאותו עולם עצוב וחשוך של היגון והמרדף הזה אחר ילד סוף סוף! כמה לא הגיוני מהשמחה הכי גדולה לשקוע שוב! בעצב הכי גדול שכל כך ניסינו לברוח ממנו ולסיים איתו כבר.

אם לתאר את עוצמת הכאב, הרגשתי שקורעים אותי לגזרים. חשתי שסכין חדה פוצעת אותי מכל עבר. ישבתי אצל אותו רופא מומחה שבדק אותי בבדיקה שגרתית במהלך ההריון המיוחל והמצופה. כן, בדיוק אותה תקופה שתיארתי לכם בתחילת הפוסט כמה היא זוהרת ומשמחת אצל כמעט כל אחד… אז זהו, שרק אצל כמעט. לא אצל כל אחד. אצלי למשל ממש לא.

לתרומה לחצו כאן

אני לא אאריך כי אין באמת אפשרות לתאר את מכת המחץ שהוא הנחית עלינו, אבל הוא אמר לי בקצרה שהילד שחשבתי שיבוא לחיי כנראה לא יבוא הפעם. פשוט כך. זרק את המילים לעברנו והמשיך להסביר את ההשלכות. הפכתי לחירשת. לא שמעתי מילה נוספת. עיניי הפכו לעיוורות. ראשי הסתחרר במהירות מטורפת ורעש של שבר אדיר החריש את אוזניי. לא הצלחתי להוציא הגה מפי. שותקתי. רעדתי כמו עלה קטן בשיאה של סופת רוחות. ורק כאב עז פילח את הלב שלי.

"מה?????" נזעקתי אחרי כמה דקות. "כל זה עברתי בשביל לשמוע את זה? זה לא יכול להיות". אבל ההסברים של הרופא לא הותירו שום ספק באשר לעתידו של ההריון. הרגשתי שכל העולם בז לנו וצוחק למר גורלנו, ושאין טעם לכלום. בשביל מה? בשביל מה להמשיך להילחם? בשביל עוד אכזבה? עוד רכבת הרים שמובילה אותך בסוף בחזרה בדיוק לאותו מקום בו היית לפני שיצאת?! בשביל מה?

עוד באותו נושא

הרב אליקים לבנון מציג: כך תסייעו למטופלי הפוריות

המשכתי לבקר את הרופא שנחשב כמומחה להפלות חוזרות. ובתוך ליבי כבר לא ידעתי על מה להתפלל. לא יכולתי לחשוב על העתיד שנראה עכשיו אפוף יותר משהיה. יום אחד, בצאתי מחדרו של הרופא, בעלי עוצר אותי בעדינות. מתעניין בשלומי, ואני שמה לב לדמעות שלא נמחקות מזווית עיניו. ואז זורק לי: "אולי ננסה עוד משהו אחד קטן?" ואני כזה… "אויש נו באמת? אתה לא קצת נאיבי? מה לא עשינו ותראה מה מחכה לנו". ואז הוא ענה לי ברוגע כזה ששכנע אותי להצטרף אליו: "בואי נעזור לאחרים שמחכים לזה ואולי כך יתנו גם לנו את הזכות הזו משמיים".

אני יודעת שהוא מתכוון שנתרום לבוני עולם. הם המלאכים שמלווים אותנו לאורך כל הדרך הקשה. אבל אני רק מביטה בו ושואלת: "אבל אפילו כסף לטיפולים אין לנו". הוא שתק, השפיל את מבטו ונתן לדמעות לשטוף את פניו. אנחנו שנינו יודעים שבוני עולם יעשו הכל כדי שהדרך הארוכה הזאת תסתיים כשאוצר קטן חבוק בזרועותינו. הם לא וויתרו עלינו בתחנות הקשות עד כה, ולא יוותרו מכאן והלאה. הפחד שלנו הוא אם יהיה להם את היכולת להמשיך לעזור לנו?

לתרומה לחצו כאן

אני פונה אליכם אחים ואחיות שלי. אני מאחלת לכם שלעולם לא תבינו את הצער והכאב שאני עוברת. אבל כרגע אני חייבת שתעזרו לי. עזרו לבוני עולם שיוכלו להיות שם בשבילי ובשביל עוד עשרות זוגות שכך בדיוק נראית שגרת יומם. שיותר דומה ללילה. חשוך. עצוב. בלי שום אור באופק.

בבקשה אל תשאירו אותנו בלי תקווה. בלי עתיד.

אני גם רוצה ילד…לא מגיע לי?!

ארגון בוני עולם פועל במשך כל השנה עבור הזוגות המצפים לחבוק גם הם סוף סוף ילד משלהם. הארגון מעניק ייעוץ וליווי רפואי ומקצועי ביותר במגוון רחב של נושאים הקשורים לפריון, הריון גנטיקה ולידה, ומסייע לזוגות רבים במימון הטיפולים בסכומי עתק.

אנא, היו שותפים עימנו ביום זה, יום ל"ג בעומר המסוגל לכל הישועות, בזכותו של רבי שמעון בר יוחאי זיע"א, וקחו חלק בסגולה הנשגבה של ח"י רוטל, המחולקת בשעות אלו בקבר הרשב"י במירון ובמלונות הקורונה בהתאם להנחיות משרד הבריאות. בתרומתכם, אתם מסייעים לזוגות להגשים בעז"ה את החלום הנכסףשאולי, אתם כבר זכיתם לו: ילד. וזכותו של רבי שמעון, והסגולה האדירה של ח"י רוטל תעמוד לכם כל אחד לישועה הפרטית שלו.

לתרומה לחצו כאן

אם בכתבה נמצאה טעות או פרסומת לא ראויה. דווחו לנו >
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
2 תגובות - 1 דיונים מיין לפי
1
לא פופולרי להגיד, אבל יש בעולם חוץ מילד
גג | 13-05-2020 12:14
אין ספק שלהביא ילדים לעולם זה חשוב וזה טוב, אבל אם החיים שלכם זה רק זה, זה חבל מאוד. וכן, גם לא בכל מחיר. אל תאבדו את הדרך רק בשביל המטרה. יותר מידי אנשים איבדו את הדרך, את המחיר ישלמו הילדים. אבל גם תדאו שיש לכם משמעות בעולם, והוא לא האם יש לכם ילדים או לא. זוגות שמבינים שיש להם מקום בעולם גם בלי ילדים, מתמודדים הרבה יותר טוב, ובה עדין זוכים להביא ילדים ברוב המקרים. בעה שתזכו לחבוק ילד, בריא.
נכון. אבל....
נחגבי | 13-05-2020 22:07
הדברים שאמרת גם אם נכונים, אין בהם מנחם למי שמצוי בתוך מהלך קשה מנשוא זה. ולא מנחים אדם בשעה שהצרה בפניו. שיזכו כולם רק לשמחות ואושר. תודה.