שלשום, קצת אחרי שפודולסקי קבר לאוסטרליה את הסיכויים לעשות משהו במונדיאל הזה, זכיתי בחברתה של שכנה יקרה שקפצה לביקור והציצה לרגע במרקע. "אתה יודע," אמרה לי, "שמעתי פעם משהו חכם על כדורגל".
חלילה לי מלהיחשד בשוביניזם, אבל מכיוון שמשפטי המחץ של נשים בכל הקשור לכדורגל בדרך כלל מסתכמים בהגיג המקורי להפליא "כדורגל זה עשרים ושניים _______ (השלם עלבון כלשהו בלשון רבים, רצוי כזה הבז לאינטליגנציה נמוכה) עם שערות ב _______ (אנא בחר בין רגליים לגב) רודפים אחרי כדור", לא בדיוק עברתי לסקרנות למידה כבן שש הקורא "הידעת" של בזוקה ג'ו לראשונה בחייו. להפתעתי, היא דווקא אמרה משהו מעניין: "כדורגל מספק את הצורך של גברים במלחמה."
"אתה מבין," היא אמרה כשברקע הילוך חוזר איטי של שווינשטייגר והולמן מתגוששים כתף אל כתף בריכוז מופלא ומיצי גוף ניתזים משניהם, "גברים מארצות שונות חייבים להיאבק. זה חלק מהאגו שלהם. פעם הם נלחמו כי עוד לא הומצא הכדורגל, והיום זה הפוך. זה עונה על אותו צורך."
כבר חשבתי שנמצא המועמד הרציני להחליף את ה"עשרים ושניים וכו'" הנ"ל, אבל עד שריקת הסיום הבנתי שבינה יתירה אכן ניתנה לאישה. טבלאות הבתים הוצגו ואני נזכרתי מיהן שתי הנבחרות הבולטות בהיעדרן במונדיאל 2010. נכון מאוד: איראן וטורקיה.
לגבי איראן, טוב, נכון שהסיבה היחידה לבליטות היעדרם היא העובדה המשעשעת שבטורניר הקודם הם כן היו; נכון שהם לא בדיוק סמל ספורט כל עוד לא מדובר ב"הדיפת אצבעות קטועות למרחק", אבל במונדיאל 2006 ראיתי באור חיובי את השתתפותם. אמנם בזמנו עיקר שמחתי הייתה על העובדה שאם איחטף לטהרן אוכל לייצר עם חוטפיי סמול טוק על טכניקת הדריבלים של חודאדאד עזיזי, אבל כנראה שבדיעבד יש לכך עוד יתרונות.
ההסבר המופלא הזה, ששופך אור על הצורך הפתאומי של איראן וטורקיה למשוך לנו בקוקו בלי סוף בזמן שאובמה וסרקוזי צמודים למרקע עם פיצוחים, מסביר גם את הקריזה האולימפית החדשה שהולכת ומתמסדת על ידם: מקצה שייט המוני לחופי הים התיכון. איך לא ראינו את זה? זה לא שהם תומכי טרור או אויבים שלנו. פשוט כולם רואים כדורגל ולהם משעמם.
מי יודע? אולי ארדואן יפסיק להיות צבוע כמו מדרכה בבסיס של עובדי רס"ר כשתהיה לו הצלבה על הראש, ואחמדינג'אד יפסיק להתעסק באטום רק כשיצטרך לארח משחקים בבושהאר. אני בעד, אם הפתרון כרוך במהלך הפשוט של שיריון מקומות בכל מונדיאל לטובת הארצות שעושות את הרעש באותה תקופה לשאר העולם. האם שכנתי היקרה צודקת וזה יביא שלום עולמי? לא בהכרח. מה שבטוח, לפחות ככה יש לישראל סיכוי להגיע לשם.
