עלה למרומים הגאון הרב נחום אליעזר רבינוביץ זצ"ל, ראש ישיבת ברכת משה במעלה אדומים. יש קושיה מפרסמת על רבי אליעזר. בגמרא כתוב שרבי אליעזר לא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם (סוכה כז, ב), אבל במדרש מסופר שהוא דרש בדברים שלא שמעתם אוזן מעולם (אבות דרבי נתן פרק ו). איך יתכן? מרן הרב קוק מסביר שרבי אליעזר בהקשבתו העמוקה הבין מדברי רבו דברים שאחרים לא הבינו. לכן, תורתו הייתה תורה שלימה שיש לה בית אב, ומכל מקום הייתה כולה תורה מחודשת על ידי גבורת שכלו הקדוש (מאמרי הראיה עמ' 204).
ופעם הגאון הרב אביגדור נבנצל כתב לי: "קושיא זו ותירוץ זה שמעתי גם ממו"ר הגר"ח שמואלביץ זצ"ל. אעפ"כ לענ"ד קושיא מעיקרא ליתא (מלכתחילה אין קושיה בכלל), למרות שהיסוד לתירוץ הוא נכון כשלעצמו, רבי אליעזר לא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם מחשש שמא הוא טועה ומפיץ תורת תוהו, אבל כשדרש דברים שלא שמעתם אוזן מעולם הלא היה זה בפני רבן יוחנן בן זכאי רבו, כמבואר שם, ואז אם יטעה יעמידוהו רבו על האמת, לכן לא היה חשש זה קיים באותה שעה" (עיטורי כהנים גליון 104).
הרב רבינוביץ זצ"ל למד אצל שני גדולי עולם מעולם הישיבות: הגאון רבי פנחס הירשפרונג, אב"ד מונטריאל, והג"ר יעקב יצחק רודרמן, ראש ישיבת נר ישראל בבולטימור בארה"ב. הוא שימש כרב באמריקה וקנדה, כראש בית המדרש לרבנים באנגליה, עד שהוזמן על ידי שני תלמידי חכמים מופלגים, הרב חיים סבתו והרב יצחק שילת, לשמש כראש ישיבת ברכת משה במעלה אדומים.
הגאון הרב נחום אליעזר זצ"ל לא אמר דבר שלא שמע מפי רבותיו הגדולים. הוא כתב פירוש על הרמב"ם בשם "יד פשוטה" עם יותר מעשרים כרכים, המראה את העמקות והבקיאות שלו בש"ס ובפוסקים. אבל באותו זמן הוא דרש בדברים שלא שמעתם אוזן מעולם. הוא כתב ספר "מלומדי מלחמה" על הלכות צבא ושו"ת שיח נחום, ששם הוא מחדש בדברי הלכה. אבל החידושים שלו היו טמונים בדברי רבותיו הגדולים, ולא חס וחלילה יש מאין. באופן נפלא הוא הגיע מעולם הישיבות לשמש כראש ישיבה בישיבה ציונית מובהקת. הוא היה מלא יראת שמים וענווה, ונהג כאילו רבותיו עומדים בפניו, להעמידו על האמת. ממש כמו רבי אליעזר הגדול, שמרן – חדשן.
הוא הצליח להעמיד תלמידים הרבה וגם תלמידי חכמים גדולים כולל פוסקי הלכה, רבני ישובים, הרב הראשי לאנגליה והרב של משטרת ישראל. וגם אחי אהובי הרב אלישע משמש כראש כולל בישיבת ברכת משה במשך שנים רבות.
היו לו עוד תפקידים רבים, כתב עוד ספרים וכתבים רבים, ורבנים רבים ואישי ציבור רבים התייעצו איתו. גם אי אפשר לא להזכיר שהוא למד מתמטיקה באוניברסיטה, גם אהבת נעוריי, וקיבל דוקטורט בנושא סטטיסטיקה והסתברות בתלמוד. הוא באמת היה גאון עולם.
בפרקי אבות (ב', י'), רבי אליעזר אומר: "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך". אבל לפני הכל, הגאון הרב נחום אליעזר זצ"ל היה "מענטש" ביידיש, נעים הליכות ועניו, כמו שכתוב בסידור: "לעולם יהא אדם – ירא שמים", קודם להיות בן אדם ואחר כך ירא שמים. הוא לא הבליט את עצמו כראש ישיבה, אלא נהג כמו אחד מהשורה. זכינו לראש ישיבה בסדר גודל הזה, דוגמה של תלמיד חכם מופלג ובן אדם מופלג.
תהא נפשו צרורה בצרור החיים עם נשמתם של כל הצדיקים הגאונים.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
